לפני כחצי שעה הסתיים בברלין טקס חלוקת פרסי הלולה של האקדמיה הגרמנית לקולנוע. זאת היתה אמורה להיות נסיעה חלקה. זה היה אמור להיות סוויפ ללא מתחרים. הרי גרמניה זכתה באוסקר ממש לא מזמן. זה הרי ברור שהסרט הגרמני שזכה באוסקר יזכה גם בכל הפרסים של האקדמיה הגרמנית, לא?
את המועמדים העיקריים סקרתי כאן לפני כחודש וחצי. לא ציפיתי להפתעות, אבל כן ציפיתי לטקס שמח שחוגג את הקולנוע הגרמני.
ואז התחיל הטקס. נוצץ ויפה לעין, כצפוי. עם בדיחות שלא עבדו כל כך טוב על הקהל, אבל עם כמה רגעים יפים בכל זאת. המנחה התלוצצה של"במערב אין כל חדש" יש הרבה מועמדויות, והרבה פרסים, אבל אין מועמדויות בקטגוריית המשחק הנשי. אה, כי אין נשים במלחמה, היא הוסיפה. הקולנוע הגרמני לא מת, אמר אחד המנחים. אנחנו לא אלק בולדווין (התייחסות לתקרית הירי על הסט של הסרט האחרון שבו בולדווין משתתף, תקרית שגרמה למוות של צלמת הסרט). הבדיחה הזו גרמה למבוכה בקהל, ואותו אחד שהתבדח אמר: אה Too Soon?
והיו פרסים.
בפרס שחקן המשנה זכה הסרט "במערב אין כל חדש".
בפרס הסאונד זכה "במערב אין כל חדש"
בפרס האיפור זכה "במערב אין כל חדש"
בפרס הצילום זכה "במערב אין כל חדש"
לפרס התסריט סרט המלחמה הזה לא היה מועמד, אז הפרס הלך לסרט שנקרא "חדר מורים"
בפרס המוסיקה זכה "במערב אין כל חדש"
בפרס התלבושות זכה "סיסי ואני". הפסד ראשון לסרט המלחמתי, אבל בגלל ש"סיסי ואני" הוא סרט תקופתי, חשבתי: נו, בסדר. זה דווקא הגיוני.
בפרס העיצוב האמנותי זכה "במערב אין כל חדש".
בפרס העריכה זכה…"חדר מורים". הופה. כאן כבר התחיל הספק להתגנב. האם מעמדו של "במערב אין כל חדש" לא כזה חזק כמו שחשבתי?
פרס השחקנית היה מסקרן במיוחד. זאר אמיר אברהימי מ"עכביש קדוש" מול סנדרה הולר ששיחקה את הקיסרית סיסי ב"סיסי ואני" מול לאוני בנש מ"חדר מורים". אם בנש לוקחת, אז "חדר מורים" מתחיל לצבור מומנטום, וסרט המלחמה אולי הולך להפסיד?
איתן 