דוקאביב 2023: בובי ויין הנשיא של כולם

(שם הסרט במקור: Bobi Wine The People's President)

על פניו, הסרט הזה נשמע כמו דרמה פוליטית. מסתבר שמדובר בתעודה מייאשת על כוחה הברוטלי של דיקטטורה.

כסרט קולנוע, "בובי ויין" היה אולי להיות צריך קצת קצר יותר (הוא אורך כשעתיים), אבל רוב זמן המסך שלו מרתק, והוא בהחלט אחד הסרטים היותר טובים שראיתי בחודשים האחרונים.

בחוכמה, הסרט לוקח את הזמן להכיר לי את בובי ויין. הקדמה יחסית ארוכה מתמקדת בהיכרות עם בת זוגו, בהצגת דמויותיהם של ילדיו, ובהצגת הפרופיל הציבורי של בובי ויין: זמר ראפ מצליח (שאגב, המילים לשיריו נעדרות כל סוג של תחכום. שירים, בד"כ, נכתבים עם מידה של פיוטיות. בובי ויין שר שירים ישירים, המעבירים מסר שגם פשוטי העם יבינו) שזוכה לאהבה נרחבת מהקהל, והאהבה הזו מדרבנת אותו לנסות לתקן את המדינה מהפרלמנט.

כשקורה משהו קיצוני אתה פתאום מבין כמה נקשרת לדמות הראשית. כאן זה קורה כאשר בובי ויין נעצר על ידי השלטונות. התגובה האמוציונלית של הציבור (בשילוב הצילום האנרגטי והצבעוני) סוחפת גם אותי באולם. פתאום הבנתי כמה זה היה חשוב לבנות אקספוזיציה נרחבת (שכוללת גם היא דרמה מרתקת בדמות הצבעה גורלית על חוקת אוגנדה) – כשהגיע הרגע הזה הבנתי כמה אני קשור לדמות הזאת רגשית."בובי ויין" הוא סרט מתוסרט היטב, עם לא מעט פיתולי סיפור שלוקחים את הדמויות במסע מסוכן, והבמאים כאן נשארים כל הזמן קרוב מאוד לבובי ויין ולבת זוגו, כך שאני גם מרגיש את הסכנה ברמה מוחשית למשך רוב זמן הסרט. הסרט לא חוסך במראות קשים (אזרחים מוכים

דוקאביב 2023: המדרשיה

צריך לומר ביושר: כסרט קולנוע, "המדרשיה" מספק חוויה לא יציבה, מספקת רק בחלקה, אבל הוא מרתק, ובבסיס היצירה הזו יש הנחת יסוד לא קונבנציונלית שמגרה את המחשבה.

"המדרשיה" מכניס אותי בצורה מאוד מוחשית לעולם מאוד מובחן, מאוד שונה ממה שאני מכיר, אחר ומרוחק מאוד ממני, אבל גם כזה שנמצא בערך חצי שעה נסיעה מהמקום בו אני גר. עולם של פנימייה. עולם של גאוות יחידה יוצאת דופן. של קבוצה מגובשת. של יחידה כמעט צבאית, מלוכדת.

עולם של משובת נעורים חסרת גבולות. אבל ממש חסרת גבולות. הסרט הזה מעביר את העולם הזה בצורה סוחפת ומרתקת. אלו הם חלקיו טובים של "המדרשיה". הסרט הזה חוגג את הנעורים, ההשתוללויות, ומעשי הקונדס. הבעיה היא שבהתחלה אלו הם באמת סתם מעשי קונדס. מהר מאוד זה מתדרדר לאלימות סתמית חסרת הסבר. לא צריך הסבר. זה נוער, אלו הם גברים צעירים, אז הם רועשים מאוד, אנרגטיים מאוד, ואלימים. מאוד. ומהר מאוד זה מתחיל לחזור על עצמו. סתם, אלימות, וסתם, ונדליזם, ולשבור, ולהרוס. סתם. כי ככה הם נערים.מספרים לנו ש