אוסקר שפה זרה 2023: מקבץ שביעי

עוד ארבעה ימים עברו מאז פרסמתי את המקבץ הקודם, וכבר התקבצו אל רשימת הסרטים שרוצים אוסקר בשפה שאינה אנגלית עוד עשרה שמות. יחד עם הסרטים שסקרתי במקבצים הקודמים (מקבץ ראשוןמקבץ שנימקבץ שלישימקבץ רביעימקבץ חמישי, מקבץ שישי), יש לנו כבר 70 סרטים במרוץ. הדד-ליין להגשה בשבוע הבא, ויהיו עוד סרטים. אלו הם הסרטים שנוספו לרשימה בימים האחרונים (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

פרו: לב הירח (El Corazón de la Luna) – אלדו סאלביני

בדף הסרט הזה ב-imdb מצוינת רק שחקנית אחת בקאסט. אולי מדובר בסרט קאמרי, קטן, בחדר אחד. הטריילר של הסרט שפרו שולחת לאוסקר דווקא מראה לא מעט ניסיון לעשות סרט מושקע יותר, עם אפקטים קצת מאולצים, אבל, הכי חשוב, אני לא חושב ש להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2023: מקבץ שישי

עוד שלושה ימים עברו מאז פרסמתי את המקבץ הקודם, וכבר התקבצו אל רשימת הסרטים שרוצים אוסקר בשפה שאינה אנגלית עוד אחד-עשר שמות. כמו-כן, הסרט "אימא" שהוגש לאוסקר על ידי בולגריה (כתבתי עליו במקבץ השני) נפסל על ידי האקדמיה האמריקאית על רקע היותו דובר אנגלית ביותר מ-50 אחוז מהזמן. בולגריה מחפשת עכשיו סרט אחר שיחליף אותו. בינתיים, יחד עם הסרטים שסקרתי במקבצים הקודמים (מקבץ ראשוןמקבץ שנימקבץ שלישימקבץ רביעי, מקבץ חמישי), מינוס הסרט הבולגרי, פלוס האחד-עשר שאני אסקור כאן, במקבץ השישי, יש לנו כבר 60 סרטים במרוץ. ויהיו עוד. הרבה עוד. אלו הם הסרטים שנוספו לרשימה בימים האחרונים (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

טנזניה: מלחמה מתמשכת (Vuta N'Kuvute) – אמיל שיבג'י

אני מניח שכדי להבין את ה להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2023: מקבץ חמישי

עוד שלושה ימים עברו מאז פרסמתי את המקבץ הקודם, וכבר התקבצו אל רשימת הסרטים שרוצים אוסקר בשפה שאינה אנגלית עוד עשרה שמות. הקצב הסטרי, ויש עוד לא מעט זמן עד הדד ליין. בינתיים, יחד עם הסרטים שסקרתי במקבצים הקודמים (מקבץ ראשוןמקבץ שנימקבץ שלישי, מקבץ רביעי) יש לנו כבר 50 סרטים במירוץ. ויהיו עוד. הרבה עוד. אלו הם הסרטים שנוספו לרשימה בימים האחרונים (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

בלגיה: קרובים (Close) – לוקאס דונט

לפני כמה שנים הוקרן בישראל סרט הבכורה של לוקאס דונט, "נערה", על נערה טרנסג'נדרית. הסרט זכה לחיבוק חם, אבל אני הייתי מסויג. סרטו השני של דונט היה חלק מהתחרות הרשמית בפסטיבל קאן השנה, והוא גם זכה בפרס הגדול של הפסטיבל (שהוא הפרס השני אחרי דקל הזהב). גם כאן התגובות חמות מאוד, ואני ארצה לתת לבמאי הזה עוד הזדמנות. גם הפעם מדובר על גיל ההתבגרות. גם הפעם מדובר בסרט על זהות מינית. להבנתי יש כאן סיפור על שני נערים, החברים הכי טובים. ביום הראשון של בית הספר מישהו זורק הערה על כך שהם בטח זוג. אולי גם מוסיף איזשהו עלבון על הדרך. החברות בין שני הנערים מתחילה להתפרק על הרקע הזה – אחד הבנים כנראה באמת מתחיל לתהות על זהותו המינית, ועל הקשר הזה שלו עם החבר הכי טוב שלו – האם זאת אהבה, או חברות, האם הוא נמשך לגברים, או שלא? יכול להיות סרט מעניין, שגם נדמה שמצולם נהדר, ומבוים ברגישות. ומצד שני, אני עדיין זוכר את "נערה" לא ממש לטובה.

ונצואלה: התיבה (La Caja) – לורנצו ויגאס

לפני כמה שנים זכה סרטו הקודם של לורנצו ויגאס, "מרחוק", בפרס הראשון של פסטיבל ונציה. כשהסרט הגיע לארץ, חשבתי שהוא היה להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2023: מקבץ רביעי

רק שלושה ימים עברו מאז פרסמתי את המקבץ הקודם, וכבר התקבצו אל רשימת הסרטים שרוצים אוסקר בשפה שאינה אנגלית עוד עשרה שמות. הקצב הסטרי, ויש עוד לא מעט זמן עד הדד ליין. בינתיים, יחד עם הסרטים שסקרתי במקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי) יש לנו כבר 40 סרטים במירוץ. ויהיו עוד. הרבה עוד. אלו הם הסרטים שנוספו לרשימה בימים האחרונים (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

קרואטיה: מקום בטוח (Sigurno mjesto) – יוראי לרוטיץ'

קרואטיה שולחת לאוסקר סרט שמגיע מעוטר עם כמה וכמה פרסים מפסטיבל לוקארנו. יותר מזה, זהו סרט אוטוביוגרפי שבו הבמאי גם משחק בתפקיד הראשי, בסוג של שחזור מבוים של טרגדיה שהוא בעצמו חווה: להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2023: מקבץ שלישי

חמישה ימים עברו מאז פרסמתי את המקבץ הקודם, וכבר התקבצו אל רשימת הסרטים שרוצים אוסקר בשפה שאינה אנגלית עוד עשרה (למעשה, בעודי מכין את הפוסט הזה לפרסום, כבר יש עוד כמה. אני אכניס אותם למקבץ הבא). יחד עם הסרטים שסקרתי במקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני) יש לנו כבר 30 סרטים. וכאמור, יש עוד בדרך. אלו הם הסרטים שנוספו לרשימה בימים האחרונים (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

אלבניה: עם כוס קפה ונעליים חדשות (Një Filxhan Kafe dhe Këpucë të Reja Veshur) – גנטיאן קוצ'י

(לא מצאתי טריילר ברשת)

אלבניה שולחת לאוסקר סרט טורקי. או משהו שפעם היו קוראים לו "סרט טורקי": שני אחים, תאומים זהים, חרשים-אילמים, שעברו כבר את גיל 40, חולקים דירה אחת. יום אחד, כש להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2023: מקבץ שני

בשבוע שעבר התחלתי לסקור את הסרטים שהמדינות השונות שולחות לאוסקר בקטגורייה הבינלאומית. שמונה ימים עברו מאז המקבץ הראשון, והנה כבר התקבצו לרשימה עוד עשרה סרטים, וביחד עם עשרת הסרטים של המקבץ הראשון, כבר יש לנו 20 סרטים במירוץ. וזוהי רק ההתחלה. אלו הם הסרטים שהצטרפו למירוץ ב-8 הימים האחרונים (כמו תמיד, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

יפן: תכנית 75 (Plan 75) – צ'י האיאקאוואה

בעולם עתידני לא כל כך רחוק מכאן, מדינת יפן, שאחוז אוכלוסיית ה להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2023: מקבץ ראשון

אז הנה הגיע הזמן הזה בשנה שבו כל מדינה שולחת סרט אחד שיהיה הנציג הלאומי שלה לאוסקר באמריקה. גם אנחנו עושים את זה, אבל אנחנו רק מדינה אחת, וכמות ההגשות בכל שנה מגיעה לכ-90, כך שהסיכוי להגיע למועמדות או אפילו לזכות הוא קטן.

מבחינת תאריכים, הדד-ליין להגשה הוא ה-3 באוקטובר (עוד קצת יותר מחודש), והסרטים הנבחרים אמורים להיות מופצים מסחרית בבתי הקולנוע עד ה-30 בנובמבר.

ולמרות שיש עוד יותר מחודש, 10 מדינות כבר הגישו את הסרטים הייצוגיים שלהן, ומכיוון שאני מעדיף לסקור כל הסרטים הבינלאומיים שרוצים אוסקר, אני מעדיף לעשות את זה במקבצים כדי לא להכביד (בכל זאת, בכל שנה יש כתשעים סרטים. פוסט אחד שיסקור את כולם יכול להיות כבד מדי). אז הנה המקבץ הראשון של הסרטים שרוצים אוסקר מבין אלו שלא מדברים אנגלית (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

שווייץ: שלושה חורפים (Drii Winter) – מיכאל קוך

(הסרט ידוע בעולם גם בשם Piece of Sky, חתיכת שמיים).

מרקו הוא פועל פשוט. הוא לא מקומי, אבל הוא הגיע לשדות של הכפר שבו מתרחש הסרט כדי לעבוד. הוא איש שקט, שבא לעבוד ולא להתערבב. איכשהו, למרות אופיו המכונס בעצמו, הוא מושך את ליבה של אנה. לה כבר יש ילדה קטנה ממערכת יחסים קודמת. הם מתחתנים, והאהבה פורחת. עד ש להמשיך לקרוא

קו פרו 2022: חזרה לעניינים

ביום שלישי שעבר, במקביל לפסטיבל דוקאביב, התקיים בבית ציוני אמריקה, במרחק הליכה קצרה ממרכז הפסטיבל, אירוע הפיצ'ינג של קו פרו. לאחר שנתיים שהאירוע הזה התקיים בזום בלבד, חזרו כמה וכמה מפיקים ומשקיעים מחו"ל לבקר בארץ, ומולם עלו במאים ומפיקים ישראלים הנמצאים בשלבים שונים של פיתוח פרויקטים דוקומנטריים ישראלים חדשים במטרה לגייס כסף כדי לסיים את הפרויקט.האירוע בשבוע שעבר היה ה-24 במספר. במשך השנים הוא עבר גלגולים שונים, אבל אני משתדל בכל שנה, ומתי שרק אפשר, לבוא ולהקשיב לעתיד של הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי. הרבה פעמים אני פוגש את הפרויקטים האלו לאחר שהם מסתיימים בשנים שלאחר מכן בדוק אביב. כמה מהפרויקטים שהופקו במהלך השנים בעזרת קו פרו הגיעו רחוק מאוד, אפילו עד האוסקר ("5 מצלמות שבורות", למשל).

פאט פרנס, המנחה הקבוע, שהלך עם קו פרו במשך שנים, לא הגיע הפעם. את מקומו מילאה מרחה דה קונינג, מפיקה מהולנד. הסגנון שלה שונה מאוד מהנימוס המקצועי והנעים של פרנס. קונינג הכניסה הרבה אנרגיה לאירוע, הרבה הומור, ועדיין היא שמרה על מקצועיות וענייניות. הבמה של האולם בבית ציוני אמריקה קטנה מלהכיל את כל האורחים שבאו מחו"ל, אז המשקיעים הפוטנציאלים ישבו בשורה הראשונה של האולם, כאשר שלושה מהם עלו לבמה כל פעם כדי להגיב לפרויקטים שהוצגו בפניהם.

13 סרטים בהתהוות הוצגו בפורום השנה. צריך לומר שפיצ'ינג דוקומנטרי הרבה יותר מסקרן מפיצ'ינג של סרטים עלילתיים מכיוון שצילומים של פרויקט דוקומנטרי נמשכים, בדרך כלל, על פני תקופה הרבה יותר ארוכה מאשר צילומים של פרויקט עלילתי, כך שכמעט תמיד למציגים כבר יש חומר מצולם להראות, ולתת טעימה ממה שיהיה הסרט הגמור. מבין 13 הפרויקטים שהוצגו באירוע הפיצ'ינג, בחרתי לסקור את ארבעת הסרטים בהתהוות שנדמים לי הכי מסקרנים, אלו שאני אחפש בדוקאביב בשנה הבאה:

שלושתנו – הניה ברודבקר

צוות ההפקה של הניה ברודבקר (באמצע, בשמלה הכחולה) על הבמה

הפרויקט שהכי נגע לליבי בכל אותו יום שבו הקשבתי לפיצ'ינג. מדובר ב להמשיך לקרוא

לקראת 2022 בקולנוע הישראלי: סקירה

המצב בעייתי. כן, קורונה, אבל הרצון עכשיו הוא לנסות לחיות לצד המגיפה. ייקח עוד זמן עד שהדבר הזה ייעלם מחיינו, ועד אז, מנסים כאן (ובעולם) איכשהו לחיות רגיל. וזה אומר, גם, לראות סרטים בקולנוע. הרתיעה מובנת, ואכן, כמות הצופים המגיעים לקולנוע נמוכה משמעותית מהכמות שהייתה לפני הקורונה, אבל לחיות לצד המגיפה אומר גם להמשיך לספר את הסיפורים שלנו. להמשיך להקשיב לסיפורים שיש לאנשים לספר. להמשיך לחיות את העולם הזה, גם אם האינסטינקט הטבעי הוא לעצור את החיים. עצרנו. עכשיו ממשיכים בזהירות.

עוד מלפני הסגרים נוצר תור של סרטים ישראלים המחכים לראות אור מקרנה של הקרנות מסחריות. ואחרי ההלם הראשוני, בתי הקולנוע היו סגורים לתקופה ארוכה, אבל ההפקות המשיכו להצטלם, כדי להאריך את התור למידה מפלצתית. יש הרבה מאוד סרטים ישראלים שמחכים לפגוש את הקהל שלהם, כמה מהם מסקרנים במיוחד. הנה סקירה על הסרטים הכי מעניינים (לטעמי) שנמצאים כעת בחדרי עריכה, ומחכים לפריצה שלהם (שתגיע מתישהו בעתיד, ובכל זאת, טעימה קטנה וראשונית מהעתיד הזה):

אמריקה – אופיר ראול גרייצרלפני כמה שנים הגיע במאי משום מקום וזכה בהרבה פרסים וגם באהבת הקהל על סרט יפהפה שנקרא "האופה מברלין". גרייצר לא חיכה הרבה, ודי מהר יצא לצלם את סרטו הארוך השני. כמו סרט הבכורה שלו, גם זה מביא אורחים מ להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2022: מקבץ שמיני ואחרון

היום ה-11 בנובמבר. הדד-ליין להגשות של המדינות השונות לקטגוריה של האוסקר לסרטים שאינם דוברים אנגלית היה ה-1 בנובמבר. בסדרה של שבעה מקבצים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי, מקבץ שישי, מקבץ שביעי) עקבתי כאן אחרי 74 סרטים שונים שנכנסו למרוץ. אתמול התפרסמה הרשימה הסופית, והיא כוללת 93 שמות, כך שמהר שקדתי על מילוי הפערים עם 19 שמות נוספים שנוספו לרשימה (פלוס עוד סרט אחד שהחליף סרט אחר). זוהי הסקירה האחרונה לפני שהאקדמיה האמריקאית תצמצם את 93 הסרטים לשורטליסט של 15, שאח"כ יצומצמו ל-5 מועמדויות סופיות, שאח"כ יצומצמו לזוכה אחד באוסקר. אלו הם הסרטים שנוספו לרשימה מאז המקבץ שעבר (הלינק, כרגיל, מוביל לטריילר הרלוונטי):

ונצואלה: זוהר פנימי (Un destello interior) – אנדרס אדוארדו רודריגז, לואיס אלחנדרו רודריגז

גיבורת הסרט שונצואלה שולחת לאוסקר היא אישה חולה. אישה רגילה לגמרי, אם להמשיך לקרוא