קופרו 2018: הדוקו הישראלי של 2019-20

בסוף השבוע האחרון התקיים אירוע הפיצ'ינג של פורום הקו-פרודוקציות הדוקומנטרי הישראלי ביוזמתה ובניהולה של אורנה ירמות. זה היה אירוע חגיגי, מכיוון שזוהי השנה ה-20 ברציפות שהאירוע הזה מתקיים. אירועי הפיצ'ינג פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, ולכן מצאתי את עצמי כבר לפני 20 שנה מגיע לשמוע במאים ויוצרים דוקומנטרים מציגים סרטים בתהליכי עבודה שונים (מכיוון שצילומים דוקומנטרים אורכים, על פי רוב, הרבה יותר זמן מאשר צילומים של סרט עלילתי רגיל, ליוצרים יש בדרך כלל חלק קטן מהסרט שכבר צולם ונערך כדי לתת טעימה מהסרט שיהיה), והתרשמתי במשך השנים מלא מעט פרויקטים שבשנים לאחר מכן היו לסרטים גמורים, והיה מעניין לעקוב אחרי תהליך ההשלמה שלהם.

במשך 20 השנים שחלפו הניב הקופרו הישראלי עשרות שיתופי פעולה בינלאומיים בסרטים שהפכו לנהדרים, מרגשים, מצליחים, זוכי פרסים ואפילו מועמדים לאוסקר ("הצלמניה", "שומרי הסף", "5 מצלמות שבורות", אם להזכיר רק שלושה). לי היה המזל, ויכולתי לעקוב אחרי רוב מפגשי הקו-פרו במהלך השנים (עד כמה שאני זוכר החמצתי רק שני אירועים כאלו מתוך העשרים – אחד בגלל שירות מילואים, והשני בשנה שעברה, בגלל הנופש שלי בפסטיבל הסרטים בסידני, אוסטרליה), ובשנים האחרונות אני גם כותב על הסרטים שנמצאים בתהליך הכנה כאן בבלוג, ומחפש אותם בשנים שלאחר מכן בדוק-אביב (הנה, למשל, החוויות שלי מקופרו 2016, שם גיליתי את הסרט של דפני ליף ואת הסרט על המחתרת היהודית, שראיתי לאחר מכן בדוקאביב, או מקופרו 2015, שם נפגשתי לראשונה ב"יומני אוסלו", שאמור להיות מוקרן בפסטיבל ירושלים המתקרב, או ב"אחיות" של דנאי איילון, נכון לעכשיו הסרט הכי טוב שראיתי ב-2018).

לרגל קופרו ה-20 החגיגי, הועבר האירוע מהמקום הרגיל שלו ליד סינמטק תל אביב אל המרכז הערבי-יהודי ביפו, מקום שקט, יפהפה, ופסטורלי ליד הים. השקט הזה שימש רקע נאות לפרויקטים החדשים שדוקומנטריסטים ישראלים עמלים עליהם בימים אלו. האורחים (רובם כבר קבועים, ולא מגיעים לכאן בפעם הראשונה) מצאו את רוב ההצעות השנה כלא מבושלות עדיין, בשלבים ראשוניים מדי מכדי לקבל החלטה לגבי השקעה. כמו כן, נדמה לי שהאורחים הבינלאומיים התפנקו מדי, והעדיפו ללכת על בטוח, ולהשקיע בפרויקטים של במאים מוכרים ויוצרים עם רקורד, ולהזניח מעט יוצרים שזהו להם סרטם הראשון. למרבה הצער, דווקא אלו היו הפרויקטים שהכי סקרנו אותי.

בהמשך הפוסט אני אכתוב כאן על קצה המזלג על הפרויקטים שהכי תפסו לי את תשומת הלב. חפשו אותם בשנה-שנתיים הבאות בדוקאביב ו/או בפסטיבלים השונים:

44 שעות – רותם גרוס

הסיפור הכי מדהים ששמעתי בזמן האחרון, שכנראה יהיה סרט בלתי יאמן.

היה היה גבר ב להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

לקראת 2018 בקולנוע הישראלי: סקירה

אמצע דצמבר. עוד מעט סיכומי שנה. בינתיים, כמו בכל סוף שנה, אני מנסה לפתוח חלון אל הסרטים הישראלים של השנה הבאה. לנסות לאמוד אלו סרטים יעמדו במוקד תשומת הלב בשנה הקרובה, לפחות מהצד הישראלי.

צריך לומר: שנת 2017 היתה שנה יחסית מאכזבת. קצת מוזר לומר את זה על שנה שבה יצא סרט שעוד יכול להביא לישראל את האוסקר (או לפחות להיות מועמד), אבל למרות שהיו לא מעט סרטים מעניינים ואפילו לא רעים בכלל, לא היה השנה אף סרט שהדהים אותי, שסחף אותי, שריגש אותי כל כך עד שהוא הפך לבלתי נשכח. גם הקהל לא התחבר ברובו לסרטים, ורק סרט ישראלי אחד הפך השנה ללהיט גדול (ודווקא הפחות טוב מכולם לטעמי).

לפני שהתחלתי לחפש חומר לפוסט הזה ידעתי רק על שני סרטים ישראלים מעניינים שנמצאים בעריכה, כך שבהתחלה חשבתי שגם שנת 2018 תמשיך איזושהי מגמה מדאיגה של ירידה באיכות של הקולנוע הישראלי, אבל עם העמקת החיפוש (באינטרנט, ודרך שליחת כמה מיילים לאנשים מסוימים) גיליתי ששנת 2018 עומדת להיות (לפחות בפוטנציה) שנה קולנועית מרתקת, ויכול להיות שיהיו בה כמה סרטים מרגשים ומאוד מעניינים. הנה כמה מהפרויקטים המסקרנים שנמצאים כרגע בשלבים שונים של עריכה, ואמורים להיחשף בשנה הקרובה:

הנשף-טל גרניט ושרון מימון

נכון לעכשיו, הפרויקט הישראלי שהכי מסקרן אותי ב-2018. סרטם הקודם של גרניט ומימון היה להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2018: מקבץ תשיעי ואחרון

מעט אחרי תחילת פסטיבל חיפה התפרסמה הרשימה הסופית של הסרטים העומדים לשיפוט האקדמיה האמריקאית לקולנוע בתחרות לאוסקר לסרטים שאינם באנגלית. במהלך החודש שעבר סקרתי כאן בבלוג על פני 8 מקבצים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי, מקבץ שישי, מקבץ שביעי, מקבץ שמיני) 80 סרטים. ברשימה הסופית יש 92 סרטים, אז חיכיתי עד שענייני פסטיבל חיפה יסתיימו, והנה אני משלים את החסר. 12 סרטים נוספים, ועוד סרט אחד של בנגלדש שהוחלף. כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי: להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2018: מקבץ שמיני

ממש לפני יום כיפור, אני מוסיף לכאן סקירה נוספת של הסרטים שנוספו למירוץ אחרי האוסקר לסרטים בשפה זרה. 4 ימים עברו מאז הסקירה האחרונה, ומאז נוספו לרשימה 10 סרטים נוספים, וביחד עם הסרטים שנסקרו במקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי, מקבץ שישי, מקבץ שביעי) יש לנו כבר 80 מדינות בתחרות. הנה סקירה על הסרטים שנוספו לרשימה בימים האחרונים (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

קניה – קאטי קאטי (Kati Kati) – מביטי מאסיה

במבט ראשון, זה נראה סוג של טייק אוף על "החיים שאחרי" של הירוקאזו קורה-אדה, אבל נדמה לי ש להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2018: מקבץ שביעי

עוד 4 ימים עברו, ועוד 11 סרטים הצטרפו למירוץ. ביחד עם הסרטים שנסקרו במקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי, מקבץ שישי) יש לנו כבר 70 סרטים בתחרות. ואיטליה עוד לא בחרה ("צ'אמברה" או החדש של ג'יאני אמליו?), וארגנטינה עוד לא בחרה (כנראה הסרט החדש עם ריקארדו דארין), וסין עוד לא בחרה (יש להם בכלל משהו מעניין השנה?), וגם קנדה עדיין לא הודיעה על הבחירה שלה (אין השנה סרט של קסאוויה דולאן, וקנדה היתה מועמדת סופית לאוסקר כמה פעמים בשנים האחרונות). בקיצור, יש כבר 70 סרטים במירוץ לאוסקר, אבל עדיין יש כמה בחירות מסקרנות בדרך. הנה סקירה על הסרטים שנוספו לרשימה בארבעת הימים האחרונים (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

טאיוואן – שיחת חולין (日常對話) – הואי צ'ן הואנג

זה נראה כמו סרט משעמם על נושא מעניין. טאיוואן שולחת לאוסקר סרט דוקומנטרי על אשה שחותנה בשידוך כשהיא היתה צעירה מאוד. היא ילדה שתי בנות לפני שהצליחה להשתחרר מהנישואין לבעל אלים. מאז היא גידלה את שתי הבנות לבדה, ומערכות היחסים שהיו לה מאז היו עם נשים (מסתבר שהאשה לסבית). הואי צ'ן הואנג היא אחת הבנות, והיא מראיינת את אמא שלה על מסע החיים שלה. בכמה מקומות קראתי ש להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2018: מקבץ שישי

עברו פחות מ-48 שעות מאז פרסמתי כאן את המקבץ החמישי, וכבר הצטרפו למירוץ 9 סרטים נוספים, כולל לפחות 2 סרטים עם סיכוי גבוה מאוד להיות מועמדים (כן, אחד מהם של ישראל). ביחד עם הסרטים אותם סקרתי במקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי) יש לנו כבר 59 סרטים שמחפשים אוסקר. אנד קאונטינג. הנה סקירה על הסרטים שהצטרפו למירוץ ביום וחצי האחרונים (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

אירן – נשימה (نفس) – נארג'ס אביאר

זה נראה סרט מה-זה חמוד. סיפורה של להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2018: מקבץ חמישי

עוד 6 ימים חלפו, ועוד 7 סרטים הצטרפו למירוץ לאוסקר בשפה זרה. 7 סרטים ואחת אנג'לינה ג'ולי. כן, זוכת האוסקר, ההיא שרגשה אותי ב"החלפה" של קלינט איסטווד, ושרגשה הרבה אחרים בכל מיני סרטי אקשן שונים ומשונים (כולל מישהי בשם לארה קרופט. אין לי מושג מי זאת) – היא המועמדת של קמבודיה לאוסקר בשפה שאינה אנגלית. אז הנה סקירה על 7 הסרטים שהצטרפו לרשימה בימים האחרונים, שבעה סרטים שביחד עם הסרטים שנסקרו במקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי) מביאים את מספר הסרטים ברשימה ל-50. כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי:

בריטניה – הבית שלי (میرا پاک لینڈ) – סרמד מסעוד

הסרט הוא בריטי, אבל הוא מתרחש בפקיסטן, ומדבר אורדו. הבריטים כנראה להמשיך לקרוא