קו פרו 2019: ממשיכים למרות הכל

היום התקיים בתל אביב אירוע הפיצ'ינג השנתי של פורום קו פרו הישראלי. השנה זו השנה ה-21 ברציפות שבה מגיעים לכאן משקיעים ומנהלי תוכן מכל קצוות העולם כדי לשמוע, לייעץ, ואפילו להשקיע ביצירה דוקומנטרית ישראלית. בשנים שעברו נוצרו בעקבות האירוע השנתי הזה עשרות סרטים ישראלים, בחלקם ממש מצוינים, זוכי פרסים (כולל אפילו מועמדויות לאוסקר), ובאופן כללי, האירוע הזה קידם את היצירה הישראלית בצורה משמעותית.

ועם זאת, צריך לומר שעצם קיומו של האירוע השנה הוא הישג בפני עצמו. כחודשיים אחרי קו-פרו 2018 נפטרה ארנה ירמות, שהיתה היוזמת, המפיקה, המארגנת, ובכלל הרוח החיה מאחורי כל המפעל המפואר הזה למשך כל עשרים שנות קיומו. והנה השנה האירוע הזה ממשיך לחיות ולהתקיים, למרות מותה של האשה שהגתה אותו. צריך לומר הרבה מילים טובות לאסנת עדן, שהגיעה לקו-פרו מכאן 11, נכנסה לנעליים גדולות מאוד, והרימה אירוע מכובד ומרשים. אמנם כמות הפרויקטים שהוצגה בפני האורחים מחו"ל היתה קטנה יותר מהרגיל (בדרך כלל אירוע הפיצ'ינג נמשך על פני יומיים, וכלל למעלה מ-20 פרויקטים. השנה הוצגו באירוע רק 14 פרויקטים, והוא נמשך על פני יום אחד מרוכז), אבל האירוח, שמצא הפעם אכסניה חדשה ונעימה בנוה צדק, היה מסביר פנים, מקצועי, וכולם באו בנפש חפצה לשמוע ולעזור לקולנוע הדוקומנטרי הישראלי להמשיך ולכבוש שיאים.למרבה הצער, ולמרות שהאורחים מחו"ל דווקא אהבו את רוב הפרויקטים שהוצגו בפניהם, אני מצאתי את רוב הסרטים שנמצאים בתהליך עבודה חצי אפויים, לא ממש מעניינים, או מעניינים אבל עדיין בתהליך גיבוש של סגנון ואפילו נראטיב (כלומר – כל הפרויקטים ידעו את הסיפור המרכזי, אבל רובם לטעמי לא היו סגורים על מה בדיוק הם הולכים להתמקד). ובכל זאת, מבין הסרטים שנמצאים בתהליך הפקה והוצגו היום בפני פורום המשקיעים הבינלאומי, אלו הם הפרויקטים שהכי מסקרנים אותי, אלו שאני אחפש בדוקאביב 2020-21:

דוקטור מוריס – בימוי איתמר אלקלעי ומיטל צביאלי

זה סיפור יוצא דופן. איש בשם דוקטור מוריס היה טייס בחיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה. בגיל 40 הוא התחתן עם להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מפגש עם ז'יל ללוש

בשבוע הבא עולה על המסכים בישראל הסרט "לשחות או לא להיות" (Le Grand Bain במקור), קומדיה צרפתית חביבה ומהנה. כבר היום ניתן לראות אותו בבתי הקולנוע בישראל בהקרנות טרום בכורה. לפני שבועיים הסרט הזה פתח את הפסטיבל הצרפתי, ובמאי הסרט, ז'יל ללוש, בא לבקר בישראל וללוות את ההקרנות שלו (ללוש גם מככב בעצמו בסרט אחר שהוקרן בפסטיבל, ויופץ בישראל בעוד כמה חודשים, סרט שנקרא "בידיים טובות". על הסרט המכובד אבל המוחמץ הזה בהזדמנות אחרת). ללוש הוא שחקן ידוע ומוכר בצרפת, אבל ב"לשחות או לא להיות" ללוש עובר אל מאחורי המצלמה, משאיר את הבמה לשחקנים אחרים, ומנסה את כוחו בבימוי. בשבוע שעבר התיישב ללוש במכון הצרפתי בתל אביב למפגש עם עיתונאים, אירוע שבו גם אני נכחתי.

ז'יל ללוש (באמצע), אלאן אטאל (ימין) והוגו סליניאק (שמאל) בתל אביב בשבוע שעבר

בשיחה עימו (ועם שני המפיקים של הסרט, אלאן אטאל והוגו סליניאק, שביקרו גם הם בישראל) התגלה ללוש כחייכן, נחמד, וענייני. כבר בפתיחת השיחה הוא התנצל אם תשובותיו ישמעו קצת לא לעניין, מכיוון שרק ביום שלפני הוא הגיע לכאן מאוסטרליה, אבל השעה במחיצתו היתה נעימה ומעניינת. איכשהו יצא שאת השאלה הראשונה במפגש שאלתי אני. אמרתי לללוש שראיתי אותו (כשחקן) בכמה סרטים, והזכרתי בעיקר את "הצרפתי", סרט פשע שהוקרן כאן לפני כמה שנים, את "סה לה וי" המשעשע והנהדר של טולדנו/נקש, ואת "בידיים טובות", שהוא דרמה על אימוץ תינוקות. אלו סרטים שונים מאוד מבחינת הז'אנר שלהם, והעליתי את השאלה – מה הדבר שללוש אוהב לעשות? מה מדליק אותו?

ללוש הופתע מהשאלה, אבל פנה מיד לענות שזה ב להמשיך לקרוא

לקראת 2019 בקולנוע הישראלי: סקירה

בימים אלו מוקרן בבתי הקולנוע "סיפור אחר", סרטו הנהדר והמאוד מצליח של אבי נשר, ובעוד יומיים אמור לעלות על המסכים "גאולה", הסרט המאוד מרגש של יוסי מדמוני ובועז יהונתן יעקב. שני הסרטים האלו יכולים כמעט להשכיח את העובדה שעברנו כאן בשנתיים האחרונות תקופה בינונית מאוד של קולנוע ישראלי. תקופה שבה גם אם היו סרטים לא רעים בכלל, רובם לא הצליחו ליצור קשר אמיתי עם הקהל הישראלי.

והנה הגיע חודש דצמבר, ועימו המבט השנתי שאני שולח אל השנה הבאה. והפעם המבט הזה הוא מבטיח ומסקרן באופן מיוחד. הפרויקטים שנמצאים כעת בחדרי העריכה, הסרטים שממתינים לחשיפה לקהל הרחב ב-2019 בפסטיבלים שונים (בינלאומיים ו/או ישראלים) ובקופות בהקרנות מסחריות רגילות – הפרויקטים הישראלים של 2019 נדמים ככאלו שישלחו את הקולנוע הישראלי לעוד ועוד שיאים שהוא עדיין לא ראה. כאלו שימשיכו את הרנסנס שהקולנוע הישראלי חווה במאה ה-21, וגם כאלו שיפתחו לו דלתות חדשות. יש כאן סרטים שעל הנייר ימשיכו לספר את הסיפור הישראלי בעברית, וגם כמה פרויקטים בינלאומיים שאולי יצליחו להיכנס סוף סוף להיכנס למיין-סטרים האמריקאי והכל עולמי (בעבר חשבתי שהגרסה האמריקאית של "החוב" תעשה את זה. ואז היתה לנו ציפיה מהפרויקט הישראלי של נטלי פורטמן. ואז חשבנו ש"נורמן" של יוסף סידר יקבל את תשומת הלב הזאת. כולם היו נחמדים כאלו. השנה יש לנו סיכוי לפריצת דרך אמיתית).

אז הנה סקירה של הפרויקטים הישראלים המסקרנים של שנת 2019:

מאמי – קרן ידעיה

עיירה בדרום, יום שלישי בערב/ פעמיים כי טוב במתנ"ס מתחתנים/ הסמל, ניסים מלכה, חייל מילואים/ ומאמי ביתם של השכנים

2019 תהיה שנה של בחירות. במוקדם. או במאוחר. או במוקדם. ו"מאמי" הוא פרויקט פוליטי. בוטה. זעקה מחרישת אוזניים שמגיעה במכונת זמן מאמצע שנות ה-80 ומגלה שהכל כאן השתפר לרעה. באמצע שנות ה-80 רצה אופרת הרוק "מאמי" בהובלת אהוד בנאי, יוסי אלפנט ז"ל, ולהקת הפליטים, על במות תל אביב בהצלחת קאלט מרשימה, כשזעקת מערכת היחסים בין הפלסטינים ליהודים על המטר וחצי הרבועים שיש לנו כאן מטלטלת את כל מי שראה אותה. בשנת 2019 הווליום של הויכוחים יהיה גבוה הרבה יותר (בשנות ה-80 לא היה אינטרנט), ולתוך האקטואליה הזאת ישפך שמן מתסיס מאוד למדורה – עיבוד מחודש של "מאמי".

סיפורה של מאמי, נערה מה להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2019: מקבץ תשיעי ואחרון

לפני כמה שעות פרסמה האקדמיה האמריקאית את הרשימה המלאה והסופית של הסרטים במירוץ לאוסקר לסרטים בשפה שאינה אנגלית. בשמונה מקבצים קודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי, מקבץ שישי, מקבץ שביעי, מקבץ שמיני) סקרתי 79 סרטים שהמדינות השונות הגישו. לרשימה הסופית נוספו עוד 9 סרטים שלא נסקרו במקבצים הקודמים, וסרט אחד נפסל משום מה (הסרט של קירגיסטאן). כשהתחלתי להכין את המקבץ התשיעי, גיליתי שגם קובה הגישה סרט. גם הוא נפסל. אז 79, ועוד אחד (קובה), פחות שניים שנפסלו (קובה, קירגיסטאן), ועוד תשע תוספות שלא נסקרו במקבצים הקודמים – בסך הכל הרשימה המלאה כוללת 87 סרטים. הנה סקירה של 9 הסרטים שנוספו (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

סין: האיש הנסתר (Hidden Man) – ג'יאנג וון

ממה שקראתי על הסרט, ומהתרשמות מהטריילר, נדמה לי שהסינים שולחים לאוסקר סרט א להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2019: מקבץ שמיני

בזמן שפסטיבל חיפה חגג את חג הסרטים השנתי על הכרמל, המדינות השונות המשיכו לפרסם את בחירותיהן לאוסקר לסרט בשפה זרה. בשבעת המקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי, מקבץ שישי, מקבץ שביעי) פירטתי על 70 סרטים שונים שעומדים לשיפוט האקדמיה האמריקאית (כולל הישראלי, "האופה מברלין"). בינתיים הצטרפו לרשימה תשעה סרטים נוספים, והטוטאל כרגע עומד על 79 סרטים. אתמול היה הדד-ליין להגשת הסרטים, ואני מעריך שבימים הקרובים תפרסם האקדמיה האמריקאית את הרשימה הסופית, שכנראה תכלול תוספות, ואולי גם שינויים (כי כמעט תמיד יש פסילות בגלל סיבות שונות. גם אנחנו מכירים את זה). אז לפני שאני ארכז את המקבץ האחרון עם הסיכומים של האקדמיה האמריקאית, הנה סקירה של 9 הסרטים שנוספו לרשימה בימים האחרונים. כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי:

הונג קונג: מבצע הים האדום (红海行动) – דאנטה לאם

הונג קונג שולחת לאוסקר סרט שאני מניח שיכול ללכת טוב על המסכים המסחריים בכל מקום בעולם, כי הוא סרט אקשן עם הרבה פיצוצים ומעט מאוד עלילה. חבורת עילית של קומנדו נשלחת להציל בני ערובה לכודים בתימן של מלחמת האזרחים – זה הכל מבחינת העלילה. תראו את הטריילר. יכול להיות שהאקשן לא רע. אבל זה לא סרט איכות מעניין. ממש לא.

איטליה: דוג-מן (Dogman) – מתיאו גארונה

הסרט הזה כבר עלה וירד (די מהר) מהמסכים המסחריים בישראל. אני דילגתי עליו, כי להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2019: מקבץ שביעי

רגע לפני שאני אתחיל לפרסם כאן פוסטים על הסרטים שאני רואה בחיפה בפסטיבל, עוד מקבץ של 10 סרטים שרוצים להיות באוסקר האמריקאי, זה של הסרטים שלא מדברים באנגלית. ביחד עם המקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי, מקבץ שישי) יש לנו כבר 70 סרטים ברשימה, ועוד בערך שבוע לדד-ליין. יהיה עוד מקבץ אחד. לפחות. כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי:

מקדוניה: מרכיב סודי (Исцелител) – גיורץ' סטארבסקי

הנציג המקדוני לאוסקר נראה כמו סרט קטן וחביב. קומדיה על גבר ש להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2019: מקבץ שישי

והנה עוד מקבץ. במקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי) פירטתי על 50 סרטים שעלו כבר על מסלול המירוץ לאוסקר לסרט בשפה שאינה אנגלית. במקבץ השישי נצרף למירוץ עוד 10 סרטים, וביחד 60. וההודעות על סרטים נוספים ממשיכות להגיע. יהיו עוד מקבצים. בינתיים, נספור ביחד עד ל-60 (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):

פרו: נצח (Wiñaypacha) – אוסקר קאטאקורה

הטריילר של הסרט שפרו שולחת לאוסקר מתורגם לספרדית. מדובר בסרט אנתרופולוגי, המשמר שפה נכחדת, תרבות נכחדת. הסרט מתרכז ב להמשיך לקרוא