יום ירושלים

כשהתפרסמה התכניה של פסטיבל ירושלים הייתי קצת מאוכזב. כל מיני סרטים שאני עוקב אחריהם (למשל כאן), ואני מסוקרן לצפות בהם, לא הגיעו לפסטיבל. בנוסף, את רוב הסרטים הישראלים החדשים כבר ראיתי בהקרנות האקדמיה, ומעט מאוד מכל השאר באמת סיקרן אותי. תוסיפו לזה את תפרנותי הקבועה, ואת העובדה שבן אדם צריך לעבוד כדי לאכול, ועבודה גוזלת זמן, ותבינו שלא יכולתי להקדיש לפסטיבל ירושלים השנה הרבה זמן. למעשה, מתוך עשרת ימי הפסטיבל, ביקרתי בירושלים רק ביום אחד. אתמול. אבל נהניתי כהוגן.

אם רוצים לעשות את זה כמו שצריך, צריך לשכור אוטו. קבעתי לעצמי את הסרט הראשון ב-10:15 בבוקר, ואת האחרון ב-22:00. להיסחב עם אוטובוסים בהלוך (ובעיקר בחזור, בחצות) זה די מסובך. אז  בדקתי מחירים, ומצאתי שזה לא ממש יקר. 145 ש"ח ליום (לא כולל דלק). יצאתי מוקדם מהבית, והגעתי לסניף השכרת הרכב בהרצליה פיתוח ממש בפתיחה, ב-08:00. אחרי כמה פרוצדורות שארכו כרבע שעה יצאתי לדרך, רגוע עם מספיק זמן ספייר. אבל הדרך לירושלים התארכה. חצי מכביש ירושלים תל אביב היה פקוק. כל כמה דקות הבטתי בשעון וחשבתי: טוב, אז אולי אוותר על הקפה שרציתי לשתות. טוב, לא נורא, אני אגיע בזמן לסרט. ב-09:45 כבר נכנסתי לעיר ירושלים. וגם בתוך העיר היה פקוק. הגעתי לקופות הסינמטק עם הלשון בחוץ ב-10:05. לקחתי את הכרטיסים שהזמנתי מראש, והלכתי לשבת באולם הקולנוע ולהירגע. כשיצאתי מהסרט הראשון של היום חשבתי שגם אם שלושת הסרטים האחרים לא יהיו טובים, כל הטרחה היתה שווה, בגלל שהסרט הראשון של היום היה מהמם.

בלדה טריסטה – אלקס דה לה איגלסיה (ספרד) להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת