איריס 2019: הזוכים

אתמול התקיים בקוויבק, קנדה, טקס פרסי האיריס של האקדמיה הקוויבקית לקולנוע. את המועמדים סקרתי כאן לפני כחודש וחצי, והפרסים שחולקו אתמול כיבדו, פחות או יותר, שני סרטים (וחצי).

הסרט שזכה בפרס האקדמיה הקנדית, "מושבה", קיבל מהאקדמיה הקוויבקית רק 3 פרסים – פרס לשחקן המשנה, לתגלית השנה, ולליהוק.

והבמה נותרה לשני סרטים עיקריים. אחד דרמה שנראית מרגשת ויפה, והשני קומדיה שעל פניה נראית טובת לב. והזוכה בפרס הסרט הטוב הוא להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

לולה 2019: הזוכה

אתמול אחה"צ התקיים בגרמניה טקס חלוקת פרסי הלולה של האקדמיה הגרמנית לקולנוע. את הפוסט הזה יכולתי בעצם לכתוב כבר אתמול בערב. אבל חיכיתי עד שלוש בלילה. יכולתי לבדוק את רשימת הזוכים כבר אתמול בערב, אבל רציתי לראות את הטקס, אז חיכיתי עד 11 בלילה שעון גרמניה (חצות שעון ישראל), וראיתי בערוץ ZDF את השידור החי-דחוי.

הטקס היה ענייני, יפה לעין, לא בזבז יותר מדי זמן, ונתן הרגשה שיש הרבה אהבה וכבוד בגרמניה לקולנוע המקומי. את רשימת המועמדויות סקרתי כאן לפני כחודש וחצי, ובמהלך הצפייה בטקס היה נדמה שהאקדמיה הגרמנית מפזרת את פרסיה לכמה סרטים, אבל לקראת הסוף סרט אחד צבר מומנטום, והפך להיות הזוכה הגדול של הערב, והוא: להמשיך לקרוא

איריס 2019: המועמדויות

לפני 3 שבועות התקיים בקנדה טקס חלוקת פרסי האקדמיה לקולנוע. כתבתי עליו כאן. שבוע וחצי לאחר מכן התפרסמו המועמדויות לפרס האקדמיה של חבל קוויבק בקנדה. אני, כמובן, הייתי עסוק בענייני עבודה וחג, ופספסתי את זה, אבל אני משלים עכשיו (כי מוטב מאוחר וגו').

כמו תמיד, חלק מהסרטים שמועמדים לפרס האקדמיה הלאומית בקנדה מועמדים גם לפרס אצל הקוויבקים, אבל חלק אחר מהמועמדים מקבל דגש בחבל הארץ אליו הם מרגישים שייכים יותר, ומעניין אותי לבדוק אילו סרטים קיבלו כבוד מהאקדמיה שם.

אני אתחיל את הסקירה מהסרטים שכבר סקרתי ברשימת המועמדויות של האקדמיה הלאומית בקנדה:

"מושבה" (Une Colonie), הסרט שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בטקס הקנדי, ונראה על פניו כמו סרט התבגרות רגיש ויפה (טריילר), הסרט הזה מועמד ל-9 פרסי איריס של האקדמיה הקוויבקית: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, תסריט, שחקן משנה, 3 שחקנים/ות מבטיחים/ות, ליהוק, ואיפור.

"בראשית" (Genèse), פסיפס סיפורי התבגרות שהיה מועמד ל-3 פרסים באקדמיה הגדולה יותר (ולא זכה), מועמד אצל הקוובקים ל-5 פרסי איריס: פרס הסרט, שחקן, שחקן משנה, עריכה, ואיפור.

ו"האפילה הגדולה" (La Grande Noirceur), פנטסיה אפוקליפטית שחורה שזכתה ב-5 פרסי אקדמיה בטקס הלאומי, מועמדת ל-8 פרסי איריס: פרס הסרט, בימוי, עיצוב אמנותי, צילום, סאונד, עריכה, מוסיקה, ותלבושות.

אבל לא לשם כך התכנסנו. מעניין אותי לבדוק את הסרטים שהקוויבקים נותנים להם יחס מיוחד, ואולי לחפש אותם בעתיד. וכך, הסרט המוביל את רשימת המועמדים לפרס האיריס הוא

1991 – ריקרדו טרוגי

לריקרדו טרוגי הזה יש קטע. לפני כעשור הוא ביים סרט שנקרא "1981". לפני חמש שנים הוא ביים סרט שנקרא "1987". עכשיו הוא ביים סרט שנקרא "1991". בכולם הוא מ להמשיך לקרוא

אריאל 2019: המועמדויות

אתמול הוכרזו המועמדויות לפרס האריאל של האקדמיה לקולנוע של מקסיקו לשנת 2019. לכאורה, הכל ברור וחסר עניין: מדובר בסרט אחד גדול, ועוד הרבה קטנים. בלי תחרות. הרי הסרט המקסיקני הגדול של השנה האחרונה זכה באוסקר לסרט בשפה זרה, ובעוד 2 אוסקרים לבימוי ולצילום (וכמעט זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר). כמו כן, הסרט הזה זכה לאהבת הביקורת העולמית (וכשהסרט הוקרן בישראל, ראינו שהביקורת אכן צדקה, ושמדובר בסרט מצוין), ובכלל, הסרט הזה היה במרכז השיחה העולמית בנושא: הקרנות סרטים בטלויזיה או בקולנוע.אז "רומא", הסרט המהולל של אלפונסו קוארון, הוא אכן המועמד המוביל לזכיה בפרס האריאל של האקדמיה המקסיקנית, והוא הסרט עם מספר המועמדויות הגדול ביותר. "רומא" מועמד ל-15 פרסי אריאל: פרס הסרט, בימוי, שחקנית, שחקנית משנה, שחקן משנה, שחקן/ית מבטיח/ה, צילום, עריכה, אפקטים מיוחדים, אפקטים ויזואלים, תסריט מקורי, עיצוב אמנותי, איפור, תלבושות, וסאונד.

אבל "רומא" לא לבד. יש לו כמה מתחרים רציניים על פרס האריאל. למשל:

להמשיך לקרוא

פרסי האקדמיה הקנדית לקולנוע 2019: הזוכים

אתמול התקיים בקנדה טקס חלוקת פרסי האקדמיה הלאומית שלהם לקולנוע. כשנכנסתי הבוקר לאינטרנט לחפש את רשימת הזוכים, באחד הפרסומים של האקדמיה מצאתי שהטקס נמשך רק שעתיים, בסוג של רמיזה סרקסטית לאורך המתיש לעיתים של טקסי האוסקר האמריקאים, אבל זאת הערה לא ממש נכונה, מכיוון שפרסי האקדמיה הקנדית חולקו בעצם במהלך השבוע האחרון בסדרה של אירועים, וכך אתמול חולקו הרבה פרסים ליצירות טלויזיוניות בקנדה, וקצת לקולנוע, כשרוב פרסי הקולנוע חולקו בעצם כבר לפני שבוע.

את המועמדים העיקריים לפרסי הקולנוע בקנדה סקרתי כאן בבלוג לפני כחודשיים. מבט על רשימת הזוכים מגלה שהסרט הבולט ברשימת המועמדויות אכן זכה במספר הפרסים הרב ביותר, אבל אלו היו בעיקר הפרסים המשניים. את פרס הסרט הטוב לקח סרט אחר.

"האפילה הגדולה" (La Grande Noirceur), מעין פנטסיה שחורה ומאיימת על עולם אפוקליפטי, ומקומה של האמנות כאלמנט שאולי יציל את האנושות במצב שכזה – הסרט הזה זכה ב-5 פרסים: לשחקנית המשנה (שרה גאדון), עיצוב אמנותי, צילום, תלבושות, ועריכת סאונד.

"כלב שמירה" (Chien de Garde), הסרט שקנדה שלחה השנה לאוסקר, זכה בפרס אחד בלבד – פרס השחקן.

"סטוקהולם", סרט שוד בנק המתרחש בשנות ה-70 עם אית'ן הוק ונומי ראפאס – הסרט הזה זכה בפרס התסריט המעובד, ובפרס עיצוב השיער.

"בערפל", סוג של פנטסיית אימה על גז רעיל העולה מהאדמה ומכסה את כל פריס בערפל – הסרט הזה זכה בפרס האפקטים ובפרס האיפור.

מה שמשאיר את הבמה לשתי ההפתעות של הערב:

בפרס הבימוי זכתה להמשיך לקרוא

דוד די דונטלו 2019: הזוכים

עכשיו 1 וחצי בלילה. לפני חצי שעה הסתיים באיטליה טקס חלקות פרסי דוד די דונטלו של האקדמיה האיטלקית לקולנוע. טקס שנראה יותר כמו תכנית אירוח, רק בעמידה. מנחה של תכנית אירוח שנמצא למשך קרוב לשלוש שעות על הבמה, מנווט את הטקס במקצועיות, אבל גם נוטה להעלות את מגישי הפרסים אל הבמה ולשוחח איתם מעט כאילו הוא מראיין אותם. טים ברטון, למשל, עלה לבמה לקבל פרס הוקרה. זה רק מקרה שסרטו החדש עולה ממש היום בכל העולם (כולל באיטליה ובישראל). ומסתבר שבאיטליה מתקיים בתחילת אפריל אירוע שנקרא Movie Days, שהוא הגרסה האיטלקית ליום הקולנוע. בישראל רואים סרטים ב-10 ש"ח פעם בשנה. באיטליה רואים סרטים ב-3 אירו. בתחילת אפריל. למשך כשלושה ימים. היה קצת פרסום לדבר הזה במהלך הטקס.

בדיוק בעוד שבוע יפתח בסינמטקים בישראל שבוע הקולנוע האיטלקי. חלק מהסרטים שיוקרנו בו היו מועמדים לפרסים. את המועמדים העיקריים סקרתי בפוסט כאן בבלוג לפני כחודש. אבל לא היה צריך לחשוב יותר מדי. האיטלקים נתנו כבוד גדול לזוכה אחד עיקרי, והוא להמשיך לקרוא

לולה 2019: המועמדויות

אתמול בצהרים התקיימה בגרמניה מסיבת עיתונאים ובה התפרסמו המועמדויות לפרס הלולה של האקדמיה הגרמנית לקולנוע לשנת 2019. את הסקירה של המועמדים העיקריים אני אתחיל מהשמות המוכרים:

טרנזיט (Transit) – כריסטיאן פצולד

הסרט היפהפה הזה, שכבר הוקרן בהקרנות מסחריות בישראל בשנה שעברה, עשה את הבכורה שלו בפסטיבל ברלין 2018, אבל בגלל תאריך הפצה מאוחר הוא נחשב לצורך פרסים לשנה הנוכחית. ועם זאת, האקדמיה הגרמנית לא יודעת כל כך איך לאכול את המשל המלטף-אך-מפחיד הזה על הפשיזם המשתלט על העולם של היום, והיא העניקה לו אמנם מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר, אבל בנוסף, "טרנזיט" קיבל רק מועמדות אחת נוספת – לסאונד (2 מועמדויות בסך הכל).

יצירה ללא מחבר (Werk Ohne Autor) – פלוריאן הנקל פון דונרסמארק

הסרט המרשים הזה היה קצת קשה לעיכול אצל לא מעט אנשים (הוא עדיין מוקרן בישראל. מומלץ), ולמרות שהוא היה נציג גרמניה לאוסקר, ואפילו הגיע לחמישיה הסופית, הגרמנים כמעט ולא נוגעים בסרט שהם עצמם שלחו לייצג באוסקר. וכך "יצירה ללא מחבר" מועמד לפרס אחד בלבד – לפרס שחקן המשנה (לאוליבר מאסוצ'י, המגלם את המורה האקסנטרי של גיבור הסרט).

כפפת הזהב (Der Goldene Handschuh) – פאתיח אקין

סרטו האחרון של אחד הבמאים המובילים בעולם היום עשה את הבכורה שלו בפסטיבל ברלין האחרון, והתגובה הכללית היתה להמשיך לקרוא