גופו 2018: הזוכים

לפני כשעה הסתיים בבוקרשט טקס חלוקת הפרסים של האקדמיה הרומנית לקולנוע. הטקס היה עייף למדי, חסר אנרגיה, ולמרות שהיה נדמה לי שהמנחה עשה ככל יכולתו להצחיק ולהנעים את האוירה, הקהל לא ממש שיתף פעולה. גם ברומניה יש את המנהג הבזוי הזה של לחלק פרסים בזמן הפרסומות, ולעומת זאת, כשלושה או ארבעה פרסי הוקרה חולקו און-אייר, מה שגרם לטקס להרגיש מאוד ארוך (למרות שהוא לא היה באמת כזה).

בתחילת החודש סקרתי כאן את המועמדים העיקריים לפרס הגופו של האקדמיה הרומנית לשנת 2018. סרט אחד הוביל במספר המועמדויות בהפרש ניכר. והוא היה גם זה שזכה ברוב הפרסים. והסרט הוא

צעד אחד מאחורי המלאכים (Un pas în urma serafimilor), בבימוי דניאל סנדו להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

דוד די דונטלו 2018: הזוכים

אני עושה הפסקה בסקירות סרטי הפסטיבל הצרפתי, כי עכשיו, כשאני כותב את הפוסט הזה, בשעה אחת ורבע בלילה, עכשיו הסתיים טקס חלוקת פרסי הדוד די דונטלו של האקדמיה האיטלקית לקולנוע. בימים אלו, כאמור, מתקיים פסטיבל קולנוע צרפתי בסינמטקים, אבל בעוד חודש הסינמטקים יארחו את הקולנוע האיטלקי, וחלק מהסרטים שהיו מועמדים ואף מאלו שזכו יוקרנו בפסטיבל הזה. למרבה הצער, דווקא הסרט שזכה בפרס הגדול לא יוקרן (תיקון: בתכניה של סינמטק הרצליה הסרט הזה דווקא מופיע. ב-21 באפריל. בשאר הסינמטקים כרגע לא מצוינת הקרנה שלו). ועם זאת צריך לומר שהאקדמיה האיטלקית דאגה לפזר את פרסיה למספר רב של סרטים, ואף אחד לא עשה כאן סוויפ.

את רשימת המועמדים סקרתי כאן בבלוג לפני כחודש. והפרסים התחלקו להרבה מאוד סרטים: להמשיך לקרוא

לולה 2018: המועמדויות

אתמול התפרסמה בגרמניה רשימת המועמדויות לפרס האקדמיה הגרמנית לשנת 2018, פרס הלולה. ישר חשבתי על הצפוי: "משום מקום" (Aus dem Nichts), סרטו האחרון של פאתיח אקין, זוכה פרס גלובוס הזהב, וזוכה פרס השחקנית בפסטיבל קאן בשנה שעברה – הוא אמור להיות הפייבוריט לזכיה. אז כן, יש לסרט הזה מועמדויות, ולדעתי הוא אכן הפייבוריט לזכיה, אבל הוא לא המוביל במספר המועמדויות.

"משום מקום" מספר על אשה גרמניה המתאבלת על מות בן זוגה ובנה, שנרצחו על ידי נאו-נאצים על רקע היותם ממוצא טורקי, ומתוך האבל מגיעה גם הנקמה. הסרט הזה אמור לעלות בישראל (אחרי כמה דחיות) בעוד כחודש וחצי (הנה הטריילר המרשים), כשבוע לאחר טקס חלוקת הפרסים בגרמניה, מה שאומר שהוא יכול לעלות על המסכים בישראל כזוכה הגדול של פרסי האקדמיה הגרמנית. בינתיים, יש לו 5 מועמדויות לפרס הלולה: מועמדות לפרס הסרט, תסריט (פאתיח אקין), בימוי (פאתיח אקין), שחקנית (דיאן קרוגר), וצילום (ריינר קלאוסמן, צלמו הקבוע של אקין, שצילם גם, בין היתר, את "עץ לימון", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", ו"פלייאוף" של ערן ריקליס).

עוד במועמדים: "מערבון" (Western), סרט על חבורה של גברים גרמנים שנוסעים לעבוד בבולגריה, ומביטים משתוממים במשך כל הסרט על הסובב אותם, בערך כמו שאני מביט על כל הסרט עצמו (ראיתי אותו בפסטיבל ירושלים של השנה שעברה. זה מה שכתבתי עליו), הסרט הזה מועמד ל-2 פרסי לולה: לפרס הסרט הטוב ביותר, ולפרס הבימוי.

"מניפסטו" (Manifesto), המיצג הקולנועי, האקספרימנט, שהוא גם הצגת היחיד של קייט בלאנשט, שמגלמת אינספור דמויות, בהדרכת הבמאי שמציב את המונולוגים שלה בקונטקסטים לא שגרתיים (לא ראיתי. זה מה שהבנתי, פחות או יותר, מהסקירה האוהדת של אורון שמיר ב"סריטה"), הסוג-של-סרט הזה מועמד ל-4 פרסי לולה: לצילום, עיצוב אמנותי, תלבושות, ואיפור.

"טהראן טאבו" (Teheran Tabu), סרט האנימציה המעניין אך גם הקצת מפוזר, מועמד לפרס אקדמיה אחד, למוסיקה.

ו"בויס" (Beuys), סרט דוקומנטרי על, ובכן, האמן יוזף בויס, הסרט הזה מועמד ל-3 פרסי אקדמיה: פרס הסרט הדוקומנטרי, עריכה, ומוסיקה.

ועכשיו לסקירה של הסרטים המובילים את רשימת המועמדים:

3 ימים בקיברון (Drei Tage in Quiberon) – אמילי עאטף

יש סרטים שמכוונים מראש ל להמשיך לקרוא

פרסי האקדמיה הקנדית לקולנוע 2018: הזוכים

אתמול התקיים בקנדה טקס פרסי האקדמיה שלהם לקולנוע וטלוויזיה. בגלל הפרשי השעות לא נשארתי לצפות בו בשידור ישיר, ועל כל מקרה, זה היה אמור להיות טקס ארוך מאוד המכבד גם יצירות טלויזיה וסרטים דוקומנטרים באורכים שונים בהרבה קטגוריות פרסים, כך שמי יודע מה היה אורך הטקס. אבל הסרט הזוכה הוא סרט שאמור להגיע למסכים בישראל בעוד כחודש, והוא אמור להיות יפה ומרגש, אז הזוכה הגדול הוא: להמשיך לקרוא

סזאר 2018: הזוכים

עכשיו 01:20 בלילה. לפני כמה דקות הסתיים טקס חלוקת פרסי הסזאר של האקדמיה הצרפתית לקולנוע. 3 שעות ורבע שהיו חביבות, עם מנחה אחד שאני לא מכיר (מאנו פאייה) שעשה עבודה לא רעה, ואפילו גרם לי לצחוק בקול רם פעם אחת בפרודיה מאוד משעשעת על Smalltown boy, להיט מהאייטיז שמשולב באחד הסרטים המועמדים, ועם פרסים שהתחלקו כמעט שווה בשווה בין שני סרטים, ועוד שניים-שלושה סרטים קטנים יותר שלקחו כמה פרסים.

אז הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה הצרפתית לשנה זו הוא להמשיך לקרוא

גופו 2018: המועמדויות

ובשבוע שסרט רומני (שעל פי כל הדיווחים הוא מאוד יוצא דופן במבנה ובדרך העשייה שלו) זוכה בפרס הראשון בפסטיבל ברלין החשוב, התפרסמה אתמול רשימת המועמדויות לפרס הגופו של האקדמיה הרומנית לקולנוע לשנת 2018. "אל תיגע בי", הסרט הרומני שזכה השבוע בדב הזהב בברלין, יוצא מכאן לסבב פסטיבלים עולמי, ואני מניח שידבר חזק בטקס הגופו של השנה הבאה. בינתיים יש כמה סרטים אחרים שמככבים ברשימת המועמדויות לשנה זו. ואני אתחיל את הסקירה הזו עם סרט רומני שעשה את בכורתו בפסטיבל ברלין של השנה שעברה, "אנה, אהובתי" של קאלין פטר נצר ("בן יחיד").

כשהייתי בחו"ל בשנה שעברה ראיתי את "אנה, אהובתי" (הסרט הוקרן גם בפסטיבל ירושלים), והתרשמתי מהסרט המרגש אך לא שלם הזה. סיפור אהבתם של שני צעירים על רקע המשבר הנפשי של הבחורה ממלא את הסרט הזה ברגש, אבל קאלין פטר נצר כמעט מצליח להרוס את הסרט של עצמו, שניצל בעיקר בזכות עבודתם של שני השחקנים הראשיים. האקדמיה הרומנית כנראה חולקת איתי את אותה הרגשה כלפי הסרט, והיא לא מעניקה לו מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר, אבל הסרט הזה כן מועמד ל-7 פרסי גופו אחרים: פרס הבימוי, שחקן, שחקנית, שחקנית משנה, עריכה, סאונד, ואיפור+עיצוב שיער.

בהמשך הפוסט הזה אני אנסה לסקור את שאר הסרטים המובילים את רשימת המועמדויות לפרס האקדמיה הרומנית לשנת 2018:

צעד אחד מאחורי המלאכים (Un Pas în Urma Serafimilor) – דניאל סנדו

הסרט המוביל במספר המועמדויות (בהפרש ניכר, אגב) נראה כמו להמשיך לקרוא

דוד די דונטלו 2018: המועמדויות

היום בצהרים, במסיבת עיתונאים מנומנמת, הוכרזו המועמדים לפרס האקדמיה האיטלקית לקולנוע. בתפריט: סרט אחד שמוביל במספר המועמדויות באופן ברור, סרט אחר שהיה נציג איטליה לאוסקר, סרט אנימציה אחד, סרט בינוני אחד של במאי ותיק, וגם סרט חדש של הבמאי של "זרים מושלמים". הלהיט הענק ההוא זכה לפני שנתיים בפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה האיטלקית. החדש לא ישחזר את ההישג ההוא, אבל גם לו יש לא מעט מועמדויות. בפוסט כאן אני אנסה לסקור את השמות הבולטים בקולנוע האיטלקי השנה, אלו שמובילים את רשימת המועמדויות לפרס האקדמיה לקולנוע של איטליה 2018, פרס הדוד די דונטלו:

הנער מצ'אמברה (A Ciambra) – ג'ונאס קארפיניאנו

הסרט שאיטליה שלחה לאוסקר השנה היה להמשיך לקרוא