לולה 2022: המועמדויות

אני נמצא עכשיו בחופשה באוסלו, נורבגיה, אבל אני עושה הפסקה קצרה מהחופשה שלי כדי לעבור על המועמדויות לפרס הלולה של האקדמיה הגרמנית שהתפרסמו היום. בשעה 11 בבוקר בדיוק, בשידור ישיר בסטרימינג באתר שלהם, ללא תקלה טכנית אחת, ב-18 דקות בדיוק, שכללו את שתי שחקניות שפותחות מעטפות, סרטון קצר המאגד לתוכו את שיאי הקולנוע הגרמני השנה, וגם אירוח קצר של שרת התרבות הגרמנייה ושל נשיאת האקדמיה (וכל זה ב-18 דקות מתוקתקות לשלמות) – הוכרזו המועמדויות לפרס האקדמיה הגרמנית לקולנוע.

אין הרבה סרטים לספר עליהם. למעשה, לפרס הסרט הטוב ביותר מועמדים 6 סרטים, אבל רק שלושה מהם צברו כמות מועמדויות גדולה, ואחד מהם כבר הוקרן בישראל בפסטיבלים שונים (ואיכשהו הצלחתי לפספס אותו).

הסרט המוביל במספר המועמדויות לפרס הלולה לשנה זו הוא להמשיך לקרוא

פרסי דוד די דונטלו 2022: הזוכים

שלשום בערב התקיים ברומניה טקס חלוקת פרסי האקדמיה שלהם. הטקס התחיל ב-20:00 שעון ישראל, והתמשך לכדי אירוע ארוך מאוד של קרוב ל-4 שעות. ב-22:45 שעון ישראל התחיל באיטליה טקס חלוקת פרסי האקדמיה לקולנוע האיטלקית. במשך כשעה עברתי בין שני מסכים – סיום הטקס הרומני, וצפייה בטקס האיטלקי.

צריך לומר שהשנה הייתי מעורב רגשית בטקס האיטלקי. לפני חודש התקיים בסינמטקים שבוע הקולנוע האיטלקי, וראיתי שם כמה סרטים, חלקם היו מהמועמדים המרכזיים לפרס הדוד די דונטלו. יותר מכך, אחד מהסרטים האלו השאיר אצלי חוויה כל כך משמעותית עד שאני בקלות מחשיב אותו לאחד הסרטים הכי טובים (אם לא הכי טוב) שראיתי בחודשים האחרונים. מאוד התרגשתי מ"פריקס אאוט" (כאן כתבתי עליו) , סרט גיבורי על בשואה (וכן, זה סרט שלקח על עצמו אתגר גדול. והוא עומד בו בגבורה). "פריקס אאוט" היה מועמד ל-16 פרסים. זה היה הסרט שרציתי שיזכה.

אבל היו גם סרטים אחרים. את רשימת המועמדויות סקרתי כאן.

את הטקס הנחו שניים: קרלו קונטי, איש טלוויזיה ותיק ומוכר (הרבה פעמים כשזפזפתי בין הערוצים, כשהגעתי לערוצים האיטלקיים תמיד ראיתי אותו באיזושהי תכנית אירוח / בידור), ועוד מישהו / מישהי בשם דרוסילה פויר. אני חשבתי שמדובר באישה טרנסית, אבל מקריאה מרפרפת באינטרנט הבנתי שבסך הכול מדובר בשחקן בשם ג'יאנלוקה גורי שזוכה להצלחה בשנים האחרונות כשהוא עוטה דמות של אישה בשם דרוסילה פויר. כאן, בטקס האקדמיה האיטלקית, הוא/היא בסך הכול עשה עבודת הגשת פרסים קורקטית, אבל היה גם רגע של משחק שבו הוא/ היא ניסתה לחקות את הנאום של צ'רלי צ'פלין מתוך "הדיקטטור הגדול" (באיטלקית), וזאת על רקע האירועים בחודש האחרון במזרח אירופה.

וגם עם תוספות שכאלו לליין אפ הרגיל, הטקס היה מכווץ ולא ארוך. הטקס ברומניה נמשך כמעט 4 שעות. הטקס האיטלקי נמשך פחות מ-3 שעות (כשעתיים וארבעים). היה קהל באולם, וכולם לבשו מסיכות (באיטליה זה כנראה עדיין באופנה…), אבל חוץ מזה, רוב האמנים הזוכים הגיעו לקבל את הפרס.

והפרסים התחלקו לכמה וכמה סרטים:

"אניו" (Ennio), סרט דוקומנטרי על, ובכן, אניו מוריקונה, בבימויו של ג'וזפה טורנטורה, זכה ב-3 פרסי אקדמיה: פרס הסרט הדוקומנטרי, עריכה, וסאונד.

"צוחק מי שצוחק אחרון" (Qui Rido Io), סרט יפה על קומיקאי מתחילת המאה ה-20 שנקרא אדוארדו סקארפטה (כאן כתבתי על הסרט) זכה ב-2 פרסים: תלבושות, ולשחקן המשנה, שגם הוא נקרא אדוארדו סקארפטה (והוא אכן צאצא לאותה דמות שבמרכז הסרט).

"דה פיליפו" (I fratelli De Filippo), שמספר על ילדיו הלא חוקיים של אדוארדו סקארפטה, זכה בפרס אחד – למוסיקה (שנכתבה על ידי ניקולה פיובאני, שלעד ייזכר כמי שכתב את המוסיקה ל"חיים יפים" של רוברטו בניני).

"דיאבוליק" (Diabolik), סרט קומיקס מסקרן, זכה בפרס אחד – לשיר המקורי.

"אימא של הים" (L'arminuta), סרט שלא אהבתי, זכה בפרס אחד – לתסריט המעובד.

"הכלוב שבפנים" (Ariaferma), סרט כלא יפה, זכה ב-2 פרסים: לתסריט המקורי, ולשחקן.

"קיארה" (A Chiara), שמכל סרטים שהוקרנו בפסטיבל האיטלקי, דווקא זה הסרט שמופץ מסחרית (החל מהיום) בישראל, ודווקא את הסרט הזה לא ראיתי (אני אנסה להשלים). הסרט הזה לקח הביתה פרס אחד – לשחקנית הראשית בת ה-17 שמאוד התרגשה לקבל את הפרס.

"בלפסט" של קנת' בראנה זכה בפרס הסרט הבינלאומי, והילד מהסרט בא לקבל את הפרס.

ו"פריקס אאוט" (Freaks Out). להרגשתי האקדמיה האיטלקית מאוד העריכה את הסרט, ואכן חילקה לו כמה פרסים, אבל את הפרסים הגדולים היא שמרה לסרט אחר. אז "פריקס אאוט" לקח הביתה 5 פרסים: עיצוב אמנותי, עיצוב שיער, איפור, הפקה, ואפקטים.

וזה השאיר את הבמה לסרט שזכה בפרס הגדול של הערב… להמשיך לקרוא

פרסי גופו 2022: הזוכים

אמש התקיים ברומניה טקס חלוקת פרסי הגופו של האקדמיה הרומנית לקולנוע. הטקס היה רגיל לחלוטין, התקיים באולם, עם מנחה שהעביר כמעט את כל הטקס על הבמה, ומבלי להבין רומנית הרגשתי שהוא מאוד נהנה להנחות, והאווירה שהוא השרה היתה משועשעת ונעימה. ועם זאת, כל התוספות ששולבו בטקס (והיו כמה וכמה כאלו: מחווה לסרט מסוים שחגג 40 שנה, מחווה לסרט אחר שחגג 20 שנה, וכמובן פרסי מפעל חיים וסגמנט "לזכרם") – כולם היו מאוד א-ר-ו-כ-י-ם. חלוקת פרסי מפעל חיים, למשל, ארכה יותר מחצי שעה. ובמצטבר, הטקס כולו נמשך קרוב ל-4 שעות (יותר מדויק: שלוש שעות ו-45 דקות). יותר מדי.

מבחינת הפרסים: במהלך הטקס חשבתי על המשפט שאוהדי כדורגל היו אומרים פעם: הכדור הוא עגול, כדורגל משחקים 90 דקות, וגרמניה תמיד מנצחת. בהשאלה, כריסטי פויו תמיד זוכה. סרטיו הקודמים ("אורורה", "סיירהנבדה") זכו בפרסי הגופו של האקדמיה הרומנית. סרטו האחרון, שעל פניו נראה אף פלצני יותר מקודמיו, צבר במהלך הטקס כמה וכמה פרסים והייתי בטוח שהנה, גם השנה הוא ילך הביתה עם הפרס הגדול.

את רשימת המועמדים העיקריים סקרתי כאן לפני כחודשיים. האקדמיה הרומנית חילקה את הפרסים בין כמה וכמה סרטים, עם חיבה יתרה ל"מאלמקרוג", סרטו האחרון של פויו. 

"רומניה הפראית" (România Sălbatică), סרט טבע דוקומנטרי, זכה ב-3 פרסים: פרס הסרט הדוקומנטרי, סאונד, ומוסיקה. 

"שדה פרג" (Câmp de Maci), סרט על שוטר שהוא הומו בארון שנתקל באירוע שיעמת אותו עם ההכרה בזהותו המינית – הסרט הזה זכה ב-2 פרסים: פרס לסרט הביכורים, ופרס לשחקן המשנה.

"אוטו הברברי" (Otto Barbarul), סרט מסקרן על נער פנקיסט המתמודד עם אבל היה הסרט שקיבל את מספר המועמדויות הגדול ביותר, ואמש הוא גם היה המפסיד הגדול של הערב. 13 המועמדויות הניבו רק פרס אחד – לשחקנית המשנה.

"בלתי מזוהה" (Neidentificat), סרט חקירה משטרתית שמאוד מסקרן אותי (כי אני כבר ראיתי את הסרט היותר חדש של אותו במאי ומאוד אהבתי אותו), הסרט הזה לקח הביתה שני פרסים – לתסריט ולשחקן.

ו"מאלמקרוג" (Malmkrog), מעין דיון פילוסופי בטירה מבודדת, הסרט הזה לקח הביתה חמישה פרסים: איפור, צילום, תלבושות, עיצוב אמנותי, ובימוי.

כשכריסטי פויו לקח גם את פרס הבימוי (הוא לא הגיע באופן אישי לטקס), כבר חששתי שגם הפעם הוא ייקח הביתה את הפרס הגדול.

אנחת רווחה. כי להמשיך לקרוא

פרסי איריס 2022: המועמדויות

פסח, יום העצמאות, ימי הזיכרון שביניהם, וגם חופשה בחו"ל שאליה אני יוצא בקרוב – כל אלו גרמו לי לפספס את ההכרזה על המועמדויות לפרס האיריס של האקדמיה הקוויבקית לקולנוע. בקנדה יש שני טקסי פרסים לקולנוע – אחד לפרס הקנדי הלאומי (על הטקס האחרון שהתקיים כתבתי כאן), והשני לחבל קוויבק שמקיים טקס משלו כדי לקדם את הקולנוע דובר הצרפתית (ברובו) של חבל הארץ הספציפי הזה.

מטבע הדברים, חלק מהסרטים המועמדים לפרס האיריס של קוויבק קיבלו גם מועמדויות ופרסים מהאקדמיה הקנדית, אבל חלק אחר מקבל הכרה רק מהאקדמיה בקוויבק, ולפעמים יש שם כמה פרויקטים מסקרנים שכדאי לחפש, אבל אני אתחיל את הסקירה של המועמדויות לפרס האיריס עם הסרטים שכבר שמעתי עליהם:

ציפורים שיכורות (Les Oiseaux Ivres) – איבן גרבוביץ'

הסרט שייצג את קנדה באוסקר בשנה שעברה, וגם היה מועמד ללא מעט פרסים בטקס של האקדמיה הקנדית (וגם זכה בפרס אחד – לצילום) – הוא הסרט המוביל את רשימת המועמדויות גם לפרס האיריס של הקוויבקים. סיפורו של גבר המגיע ממקסיקו אל קנדה בחיפוש אחרי אהובתו שברחה מאימת קרטלי הסמים. בינתיים הוא מתיישב בחווה חקלאית כלשהי ומתחיל לעבוד שם, וכנראה גם מתחיל רומן עם אשת הבעלים.oiseaux ivres"ציפורים שיכורות" (טריילר) מועמד ל-16 פרסי איריס: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, תסריט, שחקנית, שחקנית משנה, שחקן משנה, שחקן מבטיח, ליהוק, עיצוב אמנותי, צילום, סאונד, עריכה, מוסיקה, תלבושות, איפור, ופרס הקהל.

שעועית (Beans) – טרייסי דיר

מעקב אחרי טקסי פרסים ברחבי העולם עוזר לי לסמן סרטים מעניינים ולחפש אותם בהקרנות בפסטיבלים שונים. את "שעועית" לא רק חיפשתי, אלא אפילו מצאתי, והוא אכן התגלה כסרט יפהפה ומרגש. סיפור התבגרות של ילדה בת 12 משבט המוהוק על רקע של משבר פוליטי שבאמת התרחש בשנות ה-90. סרט שיודע לאזן בין חוויות התבגרות רגילות של נערה לבין עליית התודעה הפוליטית וגיבוש הזהות של אדם כחלק מההתבגרות – זה סרט חכם שמסתכל על תגובות של ילדים ונוער למה שקורה סביבם, והוא אכן זכה בפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה הקנדית בשנה שעברה. השנה גם האקדמיה בקוויבק העניקה לו תשומת לב.beans"שעועית" (טריילר) מועמד ל-11 פרסי איריס: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, תסריט, פרס סרט הביכורים, 2 שחקניות מבטיחות, ליהוק, עריכה, תלבושות, עיצוב שיער, ופרס הסרט היציג של קוויבק.

אלין – ואלרי למרסייה

הקו-פרודוקציה הצרפתית-קנדית הזו כבר הוקרנה בישראל בהקרנות מסחריות, אבל אני לא אוהב את סלין דיון, וגם הביקורות על הסרט הזה לא היו מדהימות, אז לא ראיתי. אני מניח שהרבה אחרים אוהבים את סלין דיון, והסרט הזה, שמספר את סיפור חייה של דיון דרך דמות שעוברת דברים דומים לאלו שדיון עברה בחייה, זוכה להכרה ולהרבה מועמדויות.aline poster"אלין" (טריילר) לא מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה הקוויבקית, אבל הוא כן מועמד ל-8 פרסים אחרים: שחקנית, שחקן, ליהוק, תלבושות, איפור, עיצוב שיער, פרס הקהל, ופרס הסרט היציג של קוויבק.

מבין הסרטים הבולטים ברשימת המועמדויות, אלו היו הסרטים שכבר שמעתי עליהם. שאר הסרטים ברשימה הם כאלו שאולי כדאי לחפש בפסטיבלים השנה:

מריה צ'אפדיליין (Maria Chapdelaine) – סבסטיאן פילוט

לפני כמה שנים ראיתי סרט להמשיך לקרוא

פרסי האקדמיה הקנדית לקולנוע 2022: הזוכים

הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה הקנדית בשנה שעברה היה סרט שנקרא "שעועית" (Beans). כמה חודשים לאחר שהתקיים הטקס בקנדה, יצא לי לראות את הסרט, והוא התגלה כמקסים ומרגש. מעקב אחרי טקסי פרסים בעולם היא דרך נוספת עבורי למצוא סרטים מעניינים שאח"כ מוקרנים בפסטיבלים ואולי, אפילו, בהקרנות מסחריות רגילות (למשל, כמו במקרה של "בשם האח").

את רשימת המועמדויות לפרס האקדמיה הקנדית לשנה זו סקרתי כאן בבלוג עם פרסומן לפני כחודש וחצי. בשבוע שעבר האקדמיה הקנדית ארגנה את שבוע הקולנוע הקנדי, ובכל יום חילקה קצת פרסים בשידור טלוויזיוני (יש הרבה קטגוריות פרסים, הכוללות גם יצירה טלוויזיונית, והאקדמיה הקנדית מפזרת את הפרסים על פני כמה ימים). עד כמה שאני יכול לראות מהצד השני של העולם, אין ממש טקס פרסים, אלא שידור טלוויזיוני מתוקתק עם הזוכים שיושבים בבית ומקבלים את הפרסים בזום (חשבתי שכבר נפטרנו מהדבר הזה. מסתבר שלא).

בסיכומו של שבוע הפרסים בקנדה, שני זוכים עיקריים מתבלטים מעל כולם:

"פושטי הלילה" (Night Raiders), סרט מדע בדיוני המתרחש בעולם אפוקליפטי בו שלטון טוטליטארי קורע ילדים מאימותיהם לצורך אימונם למטרה צבאית, והאימא בסרט נלחמת בשלטון על מנת להחזיר אליה את הילד (ואת הילדות אל הילד) – הסרט הזה היה מועמד ל-11 פרסים, וזכה ב-6 מתוכם: איפור, תלבושות, שחקנית, מיקס סאונד, תסריט מקורי, ואפקטים.

"ציפורים שיכורות" (Les Oiseaux Ivres), נציג קנדה לאוסקר בשנה שעברה, זכה רק בפרס אחד – לצילום.

"פראיים" (Wildhood), סרט מסע נערי קווירי, זכה גם הוא רק בפרס אחד – לשחקן המשנה.

"צרות קטנות" (All my Puny Sorrows), דרמה על שתי אחיות שאחת מהן מבקשת את נפשה למות, והשניה מנסה למנוע את זה – הסרט הזה גרף שני פרסים – לעריכה, ולמוסיקה.

והזוכה הגדול של פרסי האקדמיה הקנדית השנה נראה גם הוא סרט מסקרן במיוחד. כמו "שעועית", גם הוא שם במרכזו ילדים. כמו "שעועית" גם הוא נותן קול למיעוטים. שנה בחיי ילדים בשולי החברה שנפגשים בבית הספר בפרבר של טורונטו. הזוכה הגדול של פרסי האקדמיה הקנדית לשנה זו הוא להמשיך לקרוא

פרסי דוד די דונטלו 2022: המועמדויות

בתזמון מושלם עם פתיחת פסטיבל הקולנוע האיטלקי בסינמטקים התפרסמה היום רשימת המועמדויות לפרס דוד די דונטלו של האקדמיה האיטלקית לקולנוע לשנה זו. סרט הפתיחה של הפסטיבל, "שלוש קומות" של נני מורטי (שאמור לעלות בקרוב להקרנות מסחריות בישראל), נעדר כמעט לחלוטין מהרשימה, ויש לו רק מועמדות אחת (לתסריט מעובד), אבל לא מעט סרטים אחרים שיוקרנו בפסטיבל קיבלו כמות מועמדויות מרשימה, מה שאומר שאוצרי הפסטיבל ריכזו השנה את המיטב שיש לקולנוע האיטלקי החדש להציע.

אבל אני אתחיל עם סרט שכבר הוקרן בישראל, ואפילו היה מועמד לאוסקר. "יד האלהים" (È Stata la Mano di Dio) של פאולו סורנטינו, סרט על ילדותו של נער בנפולי של שנות ה-80, שהוא, כנראה, סיפור ילדותו של סורנטינו עצמו, הסרט הזה הוא המוביל את רשימת המועמדויות. אני יצאתי מהסרט הזה חצוי, עם לא מעט רגעים יפהפים ומרגשים לטעמי, אבל גם עם כמה רגעים שלא תמיד נעימים למבט (הנה ההתרשמות שלי מהסרט), אבל האקדמיה האיטלקית הרעיפה על הסרט הזה אהבה גדולה, בדמות 16 מועמדויות: לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי (סורנטינו), תסריט מקורי (סורנטינו), הפקה, שחקן, 2 שחקניות משנה, שחקן משנה (טוני סרוויו), צילום, עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור, עריכה, סאונד, אפקטים, ופרס הקהל הצעיר.

סרטים נוספים שבולטים ברשימת המועמדויות:

להמשיך לקרוא

פרסי האקדמיה היפנית לקולנוע 2022: הזוכה

לפני חודש וחצי פרסמתי כאן סקירה על המועמדים העיקריים לפרס האקדמיה היפנית לקולנוע לשנה זו. אתמול התקיים טקס חלוקת הפרסים. כדי לגלות מי זכה, לחצו כאן.

ומי שלא מדבר יפנית, הזוכה הוא להמשיך לקרוא

פרסי גופו 2022: המועמדויות

במהלך סוף השבוע האחרון התפרסמו ברומניה המועמדויות לפרס הגופו של האקדמיה הרומנית לקולנוע לשנה זו. אני ראיתי בשנה שעברה כמה וכמה סרטים רומנים, רובם מצוינים, אבל, מסתבר, רובם עדיין לא הופצו לקהל הרחב ברומניה בשנה שעברה (והיה גם, זה, נו, קורונה…), כך שחלק מהסרטים הרומנים המצוינים שראיתי בשנה שעברה לא היו כשירים לקבלת פרס לשנה זו. כך המצב עם "מיקאדו" המצוין, עם "ירח כחול" הפחות מצוין, ועם "נס" הממש מצוין. לצערי, "אינטרגלדה" הנהדר של ראדו מונטאן ("יום שלישי אחרי החגים") דווקא כן הופץ ברומניה, אבל האקדמיה הרומנית בחרה להתעלם ממנו לחלוטין, ולא העניקה לו אפילו מועמדות אחת (השחקנית מ"אינטרגלדה", מריה פופיסטאסו, שכיכבה גם ב"יום שלישי אחרי החגים", דווקא כן קיבלה מועמדות, אבל על סרט אחר).

עכשיו הגיע הזמן לסקור את הסרטים שכן קיבלו מועמדויות.

אני אתחיל מהסרט הרומני היציג של השנה שעברה: "מין חסר מזל או פורנו משוגעים" (Babardeala cu Bucluc sau Porno Balamuc). בתי קולנוע "לב" קצת מתברברים עם הסרט הזה, ובינתיים הם מקיימים הקרנה אחת בשבוע לסרט המאוד יוצא דופן הזה. סיפורה של מורה בבית ספר שמצלמת את עצמה באופן פרטי מקיימת יחסי מין עם בן זוגה. כשהסרט דולף לאינטרנט, והתלמידים שלה רואים, הורי התלמידים דורשים את פיטוריה. זהו עיקר הסרט, רק שנוספות אליו כל מיני תוספות של הבמאי ראדו ז'ודה, במאי שאני עוקב אחריו כבר קרוב לעשור, ואני מחשיב כאחד הטובים בעולם כיום (מומלץ לתפוס הקרנה של הסרט הזה, אבל לבוא מוכנים לחוויה מאוד לא קונבנציונלית. כתבתי על הסרט הזה כאן)."מין חסר מזל או פורנו משוגעים" קיבל מהאקדמיה הרומנית 8 מועמדויות לפרס הגופו: לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקנית, תסריט, עריכה, סאונד, עיצוב אמנותי, ותלבושות.

מסתבר שהסרט הרומני היציג של השנה הוא רק אחד המועמדים לפרס, וכנראה לא המועמד המוביל. הסרט שקיבל את מספר המועמדויות הגדול ביותר הוא להמשיך לקרוא

סזאר 2022: הזוכים

עכשיו קצת אחרי 2 בלילה. לפני כחצי שעה הסתיים בצרפת טקס חלוקת פרסי הסזאר של האקדמיה הצרפתית לקולנוע. היה טקס קצת ארוך (3 שעות ו-40 דקות), אבל יפה, כמו פעם, לפני ימי הקורונה. המנחה היעיל אך יבש עשה את המערכון הקבוע של: רודפים אחרי בדרך להגיש את הטקס. אנטואן דה קון, היה המנחה של עשרה (10) טקסי סזאר בעבר, אז הוא עשה כמו בילי קריסטל, עם מערכון פתיחה דומה. הוא רק פחות מצחיק מקריסטל. אבל גם עם המנחה הזה היה טקס עם הרבה רגעים יפים, עם שירים ("אפשר להתחיל" מתוך "אנט" היה קצת בהתחלה, ואז במלואו איפשהו באמצע של הטקס), ועם מחוות יפות לאנשי קולנוע, מתים וחיים. בשנה האחרונה, למשל, נפטר ז'אן פול בלמונדו, ובטקס הוקרן מונטאז' מיוחד מסרטיו. גם גספר אוליאל הצעיר נפטר השנה. קסאוייה דולאן הקנדי, שכנראה היה חבר קרוב של אוליאל, עלה אל הבמה והקריא מכתב פרידה אמוציונלי. ובסוף סגמנט "לזכרם", המנחה הזכיר איש קולנוע קנדי נוסף שהלך לעולמו לאחרונה – ז'אן מארק ואלה.

היו כמה אורחים בינלאומיים בטקס: אדם דרייבר, שהיה מועמד לפרס המשחק על תפקידו ב"אנט", ישב בקהל. קייט בלאנשט קיבלה פרס הוקרה. וגם הספארקס, שכתבו את המוסיקה ל"אנט", היו בטקס, וגם שרו על הבמה את "אפשר להתחיל?". הם גם זכו בפרס המוסיקה, ואת נאום התודה הם נאמו בצרפתית (בעצם, רק אחד מהאחים דיבר. בצרפתית. השני לא מדבר את השפה). אדם דרייבר, לעומת זאת, לא עלה על הבמה. הייתי בטוח שהוא יזכה על תפקידו המצוין ב"אנט", אבל הפרס הלך לבנואה מג'ימל, על תפקידו ב De Son Vivant של עמנואל ברקו. בנאום התודה הוא אמר: זה הטקס ה-47 במספר, ואני בן 47, מקבל את פרס המשחק. מג'ימל גם ביקש מהתזמורת לנגן משהו כדי שהוא ירקוד לרגע עם הפסלון. אחריו עלה לבמה עומאר סי כדי להגיש את פרס השחקנית. המנחה שאל/ ביקש אם הוא יכול לשחזר את הריקוד שלו על הבמה כשהוא זכה בפרס המשחק על "מחוברים לחיים". בכל זאת, הלהיט העצום ההוא מציין עשור מאז שהוא היה בקולנוע. אז הוא אכן רקד.

את רשימת המועמדים העיקריים סקרתי כאן לפני חודש. רגע לפני חלוקת הפרס האחרון של הערב, המצב היה כמעט תיקו בין שני סרטים:

דרמת התלבושות "אשליות אבודות" זכתה ב-6 פרסים: לשחקן המבטיח, תלבושות, עיצוב אמנותי, שחקן משנה, צילום, ותסריט מעובד.

המחזמר האופראי "אנט" זכה ב-5 פרסים: אפקטים, עריכה, סאונד, מוסיקה (לספארקס), ולבימוי (לאוס קאראקס בעצמו לא היה נוכח בטקס. את הפרס קיבלה בשמו הצלמת קרולין שמפטיה).

פרסים נוספים שחולקו בטקס: "האירוע", זוכה פרס אריה הזהב של ונציה בשנה שעברה, הסרט המצוין הזה זכה בפרס אחד בלבד – לשחקנית המבטיחה (פרס מוצדק מאוד).

"השבר", סרט על יום כאוטי בבית חולים, זכה בפרס אחד בלבד – לשחקנית המשנה.

פרס התסריט המקורי הלך ל"אונודה, 10000 לילות בג'ונגל".

פרס השחקנית הלך לואלרי למרסיה, על תפקידה ככפילה של סלין דיון ב"אלין".

פרס הסרט הזר סיפק עוד רגע יפה לטקס, כי הסרט שזכה היה אנגלי, אבל הבמאי-תסריטאי צרפתי, וזאת הייתה סגירת מעגל בשבילו. פלוריאן זלר הצרפתי נאם בצרפתית על הבמה בעודו מקבל את הפרס על "האב".

ובסוף הטקס, לפני הענקת הפרס הגדול, ל"אשליות אבודות" היו 6 פרסים. ל"אנט" היו חמישה.

והזוכה בפרס הסרט הוא להמשיך לקרוא

פרסי האקדמיה הקנדית לקולנוע 2022: המועמדויות

היום התפרסמו בקנדה המועמדויות לפרסי האקדמיה לקולנוע שלהם לשנה האחרונה. הרבה שמות של סרטים יש ברשימה, אבל רק מעט מהם באמת בולטים כמובילים. בסקירה הזאת אני אנסה לסמן כמה מהם:

אני אתחיל מכמה סרטים שכבר שמעתי עליהם בעבר:

ציפורים שיכורות (Les oiseaux ivres) – איוואן גרבוביץ'

הסרט שייצג את קנדה באוסקר השנה. סרט שנראה חביב, מצולם יפה, אבל קצת מתפזר, קצת כמו אופרת סבון שמתמכרת לריגוש הזול מבלי לרגש באמת. סיפורו של גבר המגיע ממקסיקו אל מונטריאול בחיפוש אחר אהובתו שברחה. במקסיקו היא הייתה אשתו של הבוס (של קרטל הסמים בו גיבור הסיפור היה עובד זוטר). סיפור האהבה בינו לבינה היה מסוכן, והיא ברחה. השמועה אמרה לקנדה. אז הוא נסע אחריה. בינתיים הוא מגיע לחווה במונטריאול ומתחיל לעבוד בשדות. אשתו של בעל השדות נתפסה בבגידה בעבר, ומעכת היחסים במשפחה של בעלי השדות היא שבירה. ואכן מתחיל גם רומן בין גיבור הסיפור המקסיקני לבין האישה הקנדית. הילדה הגדולה של הקנדית מגלה והעניינים מגיעים לנקודת רתיחה.oiseaux ivresהטריילר יפה אבל לא באמת מסקרן. "ציפורים שיכורות" מועמד ל-6 פרסי אקדמיה בקנדה: פרס הסרט הטוב ביותר, שחקנית משנה, שחקן משנה, צילום, עריכה, ועיצוב אמנותי.

ליל המלכים (La Nuit des Rois) – פיליפ לקוט

הסרט הזה היה נציג חוף השנהב לאוסקר בשנה שעברה. הוא אפילו הגיע לשורטליסט של 15 הסרטים האחרונים, אבל לא היה מועמד סופי לאוסקר. הסרט הוא קו-פרודוקציה אפריקאית (חוף השנהב, סנגל) – צרפתית – קנדית, ולכן היא כשירה להתמודד גם על פרס האקדמיה הקנדית. דרמת בית סוהר שעל פניה נדמית תימהונית למדי (הסרט הוקרן גם בפסטיבל חיפה. לא ראיתי): סיפורו של נער צעיר שמוצא את עצמו בכלא ידוע לשמצה. האדם החזק בכלא מכריח אותו להישאר ער בלילה ולספר סיפור שירתק את שומעיו עד עלות השחר. אם לא יעלה בידו הדבר, גורלו יהיה רע.nuit de roisנדמה לי שהאקדמיה הקנדית מעניקה ל"ליל המלכים" סוג של הכרה ללא כוונה אמיתית לתת לו פרס, מכיוון לסרט הזה (טריילר) יש רק 2 מועמדויות: לפרס הסרט הטוב ביותר, ולעריכה.

"מועדון וינלנד" (Le Club Vinland) של בנואה פילון הוא סרט על מורה בפנימיית בנים בשנות ה-40 של המאה ה-20 שיוצק השראה בקרב תלמידיו, ובעיקר בנפשו של תלמיד אחד שלא כל כך משתלב. הסרט הזה היה מועמד ל-12 פרסי איריס של האקדמיה הקוויבקית בתוך קנדה בשנה שעברה, והוא גם זכה ב-3 מהם. האקדמיה הקנדית מעניקה לו רק 2 מועמדויות: לתלבושות, ולעיצוב שיער.

אלו הם הסרטים שכבר שמעתי עליהם. אבל יש ברשימה גם סרטים מסקרנים אחרים שכדאי לחפש. למשל: להמשיך לקרוא