חיפושית הזהב 2020: הזוכים

לפני פחות משעה הסתיים בשבדיה טקס חלוקת פרסי חיפושית הזהב של האקדמיה השבדית לקולנוע. את רשימת המועמדים סקרתי כאן בבלוג לפני כשבועיים. ציינתי שם שהסרט הבולט ברשימת המועמדים הוא "ואז רקדנו" (And Then We Danced), אבל כתבתי גם שהסרט הזה אמנם מסקרן אותי, אבל טרם ראיתי אותו. אז זהו, מאז שהתפרסמו המועמדויות בשבדיה לפני שבועיים ועד חלוקת הפרסים הערב הספקתי לראות את הסרט הזה. ומאוד אהבתי. הסרט היפהפה הזה יעלה בעוד כחודשיים בבתי הקולנוע של רשת "לב", ואני מקווה שהקהל הישראלי ייסחף כמוני.

בינתיים ישבתי הערב מול השידור הישיר של הטקס בסטרימינג עם פייבוריט אחד ברור, אבל זה לא הלך חלק. "ואז רקדנו" היה מועמד ל-7 פרסים. הוא זכה ב להמשיך לקרוא

פרסי האקדמיה היפנית לקולנוע 2020: המועמדים

גם ביפן מחלקים פרסים כמו בכל העולם. והשבוע התפרסמו המועמדויות לפרס האקדמיה שלהם. השנה הקולנוע היפני לא פרץ החוצה אל מעבר לים, כך שאני לא ממש מכיר סרטים יפנים מ-2019 (היחיד שאיכשהו שמעתי עליו הוא גם זה שיפן שלחה השנה לאוסקר, סרט אנימציה מסקרן שנקרא "מזג האוויר איתך", שיוצא ממש השבוע בארה"ב. הסרט הזה קיבל מהאקדמיה היפנית רק 2 מועמדויות – לסרט האנימציה, ולמוסיקה), אז הסקירה הזאת של המועמדים היא מקום טוב להתחיל לנסות ולהכיר את הקולנוע היפני שאולי עוד יוקרן כאן בסינמטקים מתישהו. אלו הם הסרטים המובילים ברשימת המועמדויות לפרס האקדמיה היפנית השנה:

ממלכה (キングダム) – שינסוקה סאטו

ניסיתי לקרוא את התקציר של הסרט הזה. לא ממש הבנתי. זה סרט יפני שמדבר יפנית אבל מתרחש ב להמשיך לקרוא

חיפושית הזהב 2020: המועמדויות

שלשום התפרסמו המועמדויות לפרס האקדמיה לקולנוע בדנמרק. היום התפרסמו המועמדויות לפרס חיפושית הזהב של האקדמיה לקולנוע של המדינה השכנה, שוודיה. ואלו הם הסרטים העיקריים ברשימת המועמדים:

כמובן שהסרט השוודי הבולט של 2019, שהיה גם הנציג הלאומי לאוסקר השנה ׁ(ולא עבר שלב) הוא בכלל סרט גיאורגי (כלומר: הפקה שוודית של סרט שמתרחש בגיאורגיה, מדבר גיאורגית, ומספר סיפור שספוג בתרבות גיאורגית, ובאותה נשימה קורא תיגר על אותה תרבות). טרם ראיתי את "ואז רקדנו" (And Then We Danced), אבל אני מאוד מסוקרן ממנו (הסרט אמור לעלות על המסכים בישראל בבתי קולנוע "לב" בעוד כחודשיים. התגובות מהקרנתו בפסטיבל ירושלים האחרון היו חמות במיוחד). להבנתי, מדובר בסיפור אהבה בין שני גברים בלהקת ריקוד גיאורגי עממי (קראתי שכשהסרט הופץ בגיאורגיה לאחרונה, ההקרנות לוו בהפגנות רעשניות למדי כנגדו). להערכתי, הסרט הזה, אם הוא אכן אפקטיבי כדרמה, אמור להיות להיט קופתי בישראל לכשיופץ.

"ואז רקדנו" הוא המוביל ברשימת המועמדויות לפרס חיפושית הזהב של האקדמיה השוודית, עם 7 מועמדויות: לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, שחקן משנה, תסריט, צילום, ועיצוב אמנותי.

עוד סרטים בולטים ברשימת המועמדים:

משונה היה להיווכח שבמאי יחסית אלמוני כמו לבאן אקין מקבל הרבה יותר תשומת לב (בזכות סרטו "ואז רקדנו") מאשר במאי הרבה יותר ותיק ומוערך כמו להמשיך לקרוא

פרסי רוברט 2020: המועמדויות

היום התפרסמו בדנמרק המועמדויות לפרס הרוברט של האקדמיה הדנית לקולנוע. סרט אחד מתוך הרשימה כבר ראיתי, והוא ריגש אותי למרות כמה חסרונות שיש בו, והוא

מלכת הלבבות (Dronningen) – מאי אל טוקי

הסרט שדנמרק שלחה לאוסקר השנה, והוקרן גם בפסטיבל ירושלים בקיץ, מספר על משיכה מינית קטלנית בין גיבורת הסרט, עורכת דין מצליחה, בגילומה הפנטסטי של טרינה דירהולם, לבין הבן החורג שלה (הבן של בן זוגה מנישואים קודמים). עם כמה סצינות סקס בוטות למדי, אבל גם כאלו שמבוימות ברגישות, ועם משחק אדיר של השחקנית הראשית, אבל גם עם תסריט לא מפורט מספיק בגזרת סיפורי המשנה, זהו סרט שהשאיר אצלי משקל למרות החסרונות הניכרים שבו."מלכת הלבבות" מועמד ל-13 פרסי רוברט: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן (גוסטב לינד, הנער. גם הוא מצוין), שחקנית (טרינה דירהולם המופלאה. לדעתי, המועמדת הבטוחה לזכיה), תסריט מקורי, שחקן משנה, צילום, עריכה, תלבושות, סאונד, עיצוב אמנותי, איפור, ומוסיקה.

עוד סרטים בולטים ברשימת המועמדויות: להמשיך לקרוא

פרסי האקדמיה האוסטרלית לקולנוע 2019: הזוכים

אתמול התקיים באוסטרליה טקס חלוקת פרסי האקדמיה לקולנוע שלהם. לפני קצת יותר מחודש פרסמתי כאן את רשימת המועמדויות. כתבתי שם שהמתח העיקרי הוא בין הסרט האיכותי יותר לבין הסרט המצליח יותר.

והזוכה העיקרי הוא להמשיך לקרוא

פרסי גויה 2020: המועמדויות

אתמול התרפסמו בספרד המועמדויות לפרס הגויה של האקדמיה הספרדית לקולנוע. שני סרטים קיבלו את מירב המועמדויות, למרות שלהערכתי, אחד מהם הוא הפייבוריט לזכיה בסוויפ די גדול, והשני יישאר עם הכבוד.

השניים הם

"כאב ותהילה" (Dolor Y Gloria) היפה של פדרו אלמודובר, פרקי חיים מסיפורו של במאי קולנוע מאוגדים יחדיו למעין פסיפס מרגש של אמן ואדם. לא הכל שלם בסרט היפה הזה, אבל יש כאן אהבה גדולה לאדם שהוא שם דבר בקולנוע העולמי, וגם כאן יש כמה רגעים מרגשים מאוד."כאב ותהילה" מועמד ל-16 פרסי גויה: פרס הסרט, בימוי (אלמודובר), תסריט מקורי (אלמודובר), מוסיקה (אלברטו איגלסיאס), שחקן (אנטוניו בנדרס), שחקנית (פנלופה קרוז), 2 שחקני משנה, שחקנית משנה, הפקה, צילום, עריכה, עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור, וסאונד.

הסרט השני שקיבל מספר מועמדויות מרשים הוא "בזמן מלחמה" של אלחנדרו אמנבר. כשראיתי את הסרט בפסטיבל חיפה האחרון ידעתי שהסרט ידבר בעיקר לספרדים, וירתיע את כל השאר. זה סוג של "ימים נוראים" של ספרד: תיאור יבש של עליית פרנקו לשלטון בשנות ה-30 של המאה הקודמת. יבש. מאוד יבש. שני סיפורים במקביל: תככים פוליטיים שמאפשרים את עלייתו של הפרנקו לשלטון, ובמקביל, כמה אנשים שמושפעים מהמהלך הפוליטי הזה. או אמורים להיות מושפעים. בסרט הזה הם בעיקר שותים קפה. לא אהבתי את הסרט הזה, והאמת היא שמאוד התאכזבתי, כי ממש אהבתי את סרטיו של אלחנדרו אמנבר לפני כעשרים שנה."בזמן מלחמה" מועמד ל-17 פרסי גויה: פרס הסרט, בימוי (אמנבר), תסריט מקורי (אמנבר ביחד עם אחד בשם אלחנדו הרננדז), מוסיקה (אמנבר), שחקן, שחקן משנה, שחקנית משנה, שחקן מבטיח, שחקנית מבטיחה, הפקה, צילום, עריכה, עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור, סאונד, ואפקטים.

שאר הסרטים הבולטים ברשימת המועמדויות:

"עד הודעה חדשה" (La Trinchera Infinita) – אייטור ארגי, ג'ון גאראניו, מארי גואנגה

הצוות מאחורי הסרט הזה מתחיל לייצר פילמוגרפיה עם משקל מרשים. לפני כמה שנים הם עמדו מאחורי סרט שגם הופץ בישראל שנקרא "פרחים לאנה" (אני זוכר אותו כסרט יפה אבל קר). לפני שנתיים הם זכו ב-10 פרסי גויה על סרט שנקרא "ענק". וגם עכשיו הם מועמדים להרבה פרסים על הסרט האחרון שלהם. הסיפור הפעם נוגע לזוג נשוי טרי יחסית בספרד של 1936. עם פרוץ מלחמת האזרחים, הבעל הופך למבוקש על ידי השלטונות. הוא מתחבא במסתור שנחפר בבית שלהם עד שיעבור זעם. הוא נשאר במחבוא כ-30 שנה.

אנטוניו דה לה טורה כבר מתחיל להתמחות ב להמשיך לקרוא

פרסי האקדמיה האוסטרלית לקולנוע 2019: המועמדויות

אתמול התפרסמה באוסטרליה רשימת המועמדויות לפרס האקדמיה הלאומית שלהם. הקרב העיקרי השנה הוא בין הסרט האיכותי לבין הסרט המצליח.

"הזמיר" (The Nightingale), מערבון הנקמה האכזרי הנפלא של ג'ניפר קנט, הוא המוביל במספר המועמדויות. סיפורה של אשה היוצאת אחר הגבר שאנס אותה, הרג את בעלה, ואת הילד שלה. כמות הזעם שהיא אוצרת בתוכה אחרי שהיא עוברת את הבלתי יתואר (שקנט מתארת בכל זאת, מה שהופך את הסרט לקשה מאוד לצפיה, ועם זאת מאוד כדאי) היא עצומה, והיא גם מתפוצצת בסצינה אחת מדהימה, אבל זאת גם השאלה שהסרט הזה שואל: האם ניתן לנהוג בדרכי שלום גם מול חיות אדם, או שאין לנו ברירה, ואנחנו חייבים להפוך לחיות בעצמינו בעולם חסר רחמים שכזה.

"הזמיר" מועמד ל-13 פרסי אקדמיה באוסטרליה: פרס הסרט, בימוי, שחקנית, שחקן, שחקנית משנה, 2 שחקני משנה, תסריט, צילום (ראדק לאדז'וק, שצילם גם את סרטה הקודם של קנט, "הבבדוק", וגם את "פרינסס" הישראלי), עריכה, סאונד, עיצוב אמנותי, ותלבושות.

הסרט השני, המאוד מצליח (לפחות בישראל) הוא "מלון מומבאי" (Hotel Mumbai). הסרט הזה, שאני מצאתי אותו חלבי למדי, מתאר בצורה יפה למדי, הרבה יותר מדי יפה, את התקפת הטרור המשולבת על העיר מומבאי, והוא מתרכז במלון טאג', ובסיטואציית המצור על המלון הזה.

"מלון מומבאי" מועמד ל-12 פרסים: פרס הסרט, בימוי, שחקנית, שחקן (דב פאטל), שחקנית משנה, תסריט, צילום, עריכה, סאונד, מוסיקה, עיצוב אמנותי, ותלבושות.

עוד סרט מדובר הוא "המלך" (The King) של להמשיך לקרוא