פרסי איריס 2017: המועמדויות

תקציר הפרקים הקודמים: חבל קוויבק, החלק דובר הצרפתית של קנדה, מכיל לא מעט אנשים ששואפים להיפרד מקנדה, להפוך לישות עצמאית. שני משאלי עם התקיימו בעבר על השאלה הזו. בשניהם תומכי הפירוד הפסידו, אם כי בשני שבהם ההפסד היה קטן מאוד (51-49 אחוז לטובת תומכי ההישארות. מה שאומר שהסנטימנט הלאומי של הקווביקים חזק מאוד, גם אם לא חזק מספיק). כחלק מאותו סנטימנט לאומי, יש לקוויבקים אקדמיה לקולנוע משלהם, והם מחלקים פרסי אקדמיה משלהם, בנפרד מפרסי האקדמיה הקנדית.

מאז סוף שנות ה-90 האקדמיה הקוויבקית חילקה את פרסי הג'וטרה, שנקראו על שמו של קלוד ג'וטרה, שחקן מפורסם שם. בשנה שעברה, מעט לאחר פרסום המועמדויות לפרס הג'וטרה 2016, התגלה סוד נורא מהעבר. הסתבר שקלוד ג'וטרה היה פדופיל. כצעד ראשון האקדמיה הקוויבקית הורידה את שמו מפרס הקולנוע הבכיר של קוויבק. לא היה מספיק זמן למצוא שם חדש לפני הטקס של השנה שעברה, אז הוא התקיים תחת השם "פרסי האקדמיה של קוויבק" (הנה הדיווח על מי שזכה בשנה שעברה).

בשנה שעברה מאז, התכנסה האקדמיה הקוויבקית כמה פעמים והגיעה לכמה החלטות אדמיניסטרטיביות:

  1. לפרס האקדמיה הקוויבקית ניתן השם החדש "איריס"

  2. נוספו כמה קטגוריות חדשות לפרסים (בעיקר אלו שנוגעות לסרטים דוקומנטרים)

  3. הטקס נדחה ממרץ ליוני, מבדיל אותו מהטקס של האקדמיה הקנדית שמתקיים במרץ.

וכך התפרסמו בתחילת החודש המועמדויות לפרס החדש של האקדמיה הקוויבקית. כמו תמיד, חלק מהמועמדים לפרס הקוויבקי משיקים למועמדויות ולפרסים של האקדמיה הקנדית, ויש גם כמה דגשים שהקוובקים נותנים לסרטים שהאקדמיה הקנדית מדלגת עליהם, או רק מרפרפת עליהם.

המועמד המוביל לפרס האיריס השנה, כצפוי, הוא להמשיך לקרוא

פרסי סוּר 2016: הזוכים

כן, זו לא טעות. אתמול, ה-28/03/2017, חולקו בארגנטינה פרסי הסוּר של האקדמיה הארגנטינאית לקולנוע לשנת 2016. את רשימת המועמדויות פרסמה האקדמיה לפני יותר מארבעה חודשים, כבר בתחילת דצמבר האחרון (הנה תזכורת לסרטים הבולטים ברשימה), ואתמול בערב (היום בבוקר שעון ישראל) נאותה האקדמיה, סוף סוף, לכבד את הסרטים בפרסים הנכספים.

מאז שפורסמה רשימת המועמדויות, הספקתי כבר לצפות באחד הסרטים המרכזיים ברשימה (ואף מאוד לחבב אותו). "ג'ילדה, לא מתחרטת על האהבה הזו", סיפורה האמיתי של ג'ילדה, זמרת עם ידועה בארגנטינה, שמצאה את מותה באופן טראגי בתאונת דרכים בגיל 34. "ג'ילדה" אכן זכה אתמול ב-5 פרסי סוּר לתלבושות, איפור, סאונד, מוסיקה, וחשוב מכל: פרס לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד הראשי, נטליה אוריירו בתפקיד ג'ילדה. כך זה נראה בספרדית:

הסרט הפייבוריט לזכיה היה להמשיך לקרוא

דוד די דונטלו 2017: הזוכים

ובימים שבהם הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר של האקדמיה האיטלקית בשנה שעברה הוא גם הסרט הכי מצליח בישראל בימים אלו, וממש כמה ימים לפני תחילתו של שבוע הקולנוע האיטלקי בסינמטקים, התקיים אמש באיטליה טקס חלוקת פרסי דוד די דונטלו של האקדמיה האיטלקית לשנה זו (את המועמדים סקרתי כאן בבלוג עם פרסום הרשימה לפני כחודש). הטקס ארך כשעתיים ורבע, וניסה מאוד להיות קליל ומשעשע, אבל עם מעט מאוד הצלחה. עם זאת, הטקס זרם ללא הרבה הפרעות, וללא אירועים מיוחדים (וארך כשעתיים ורבע, שזה בערך שעה וחצי פחות מהאוסקרים). הרגע היפה ביותר בטקס היה הרגע בו הוענק פרס מפעל חיים לרוברטו בניני. בגיל 65 הוא נראה נמרץ ומלא אנרגיה כתמיד, ואולי האקדמיה, מעבר להוקרה על פועלו, מבקשת לרמוז לו לחזור לעשות סרטים, מכיוון שהסרט האחרון שלו היה ב-2005 (מאז ועד היום הוא זוכה להצלחה רבה באיטליה ומחוצה לה בהופעות על הבמה בהצגת יחיד המבוססת על הקומדיה האלוהית של דאנטה). בניני לא שכח להודות, בין היתר, גם לאשתו, ניקולטה בראסקי, ששיחקה בכל הסרטים שלו, כולל בסרט הגדול ביותר שלו, "החיים יפים" (גם היא נעלמה ממסך הקולנוע כבר למעלה מעשור אל בימת התיאטרון).

אז למרות שהטקס היה יבש למדי, עם התקדמות חלוקת הפרסים הוא התחיל להידמות לסרט מתח, מכיוון שהפרסים התחלקו פחות או יותר שווה בשווה בין שני סרטים, והשאלה היתה למי ילך הפרס הגדול. אז התשובה היא: להמשיך לקרוא

גופו 2017: הזוכים

בשבוע שעבר נסעתי לחולון. במקרה שמתי לב שבסינמטק שם מוקרן סרט רומני שנקרא "כלבים" (Câini). פספסתי את ההקרנה שלו בפסטיבל חיפה, והטריילר שלו מאוד סיקרן אותי, כמו גם העובדה שהוא קיבל 13 מועמדויות לפרס הגופו של האקדמיה הרומנית לקולנוע. איזה מזל שנסעתי לחולון. "כלבים" הוא בקלות הסרט הכי טוב שראיתי בחודשים האחרונים. סוג של מערבון איטי, קודר, אלים, מרשים מאוד, שנכנס בהדרגתיות מתחת לעור, ונשאר בנשמה.

אמש התקיים בבוקרשט טקס חלוקת פרסי הגופו. למרות ש"כלבים" לא זכה בפרס הגדול, בעיניי הוא הזוכה הגדול של הטקס. סרט הביכורים הכל כך מרשים של בוגדן מיריצה (תזכרו את השם) זכה בפרס סרט הביכורים, וכן בפרס הצילום (המוצדק. יש ב"כלבים" צילום נפלא), מוסיקה, סאונד, שחקן, ושחקן משנה (ולאד איבאנוב, שגם כאן משחק דמות מאיימת, הפעם של ראש מאפיה מקומי, וגם כאן הוא עושה את זה נפלא, בשילוב של ארציות נטורליסטית פשוטה, ושל אלימות מתפרצת ומאיימת מאוד). בסך הכל 6 פרסים למערבון הזה שמתרחש במזרח אירופה.

אז "כלבים" אמנם לא זכה בפרס הסרט, אבל הוא נשאר בלב שלי. אז מי כן זכה להמשיך לקרוא

לולה 2017: המועמדויות

היום התפרסמו בגרמניה המועמדויות לפרס הלולה של האקדמיה הגרמנית לקולנוע. והשאלה העיקרית היא: כמה מועמדויות קיבל "טוני ארדמן", הסרט הגרמני היציג של השנה האחרונה (מוקרן בימים אלו בישראל. סרט יפה מאוד לטעמי). והתשובה היא שש מועמדויות – לפרס הסרט, תסריט, בימוי, שחקנית, שחקן, ועריכה. והתשובה המפתיעה יותר היא ש"טוני ארדמן" הוא לא הסרט המוביל במספר המועמדויות של האקדמיה הגרמנית. ובכלל, יש כמה הפתעות ברשימה הזאת. למשל, הסרט שהכי אהבתי והכי ריגש אותי בשנה שעברה היה "24 שבועות", סיפור קורע לב על אשה שנכנסת להריון, ובמהלך הבדיקות היא מגלה שהולד חולה, והוא יוולד נכה, אם בכלל הוא ישרוד. ההתלבטות במרכז הסרט היא האם להפיל את הולד, גם אם מדובר בשבוע ה-24, תקופה מאוד מאוחרת במהלך ההריון. הסרט המאוד נשי הזה קיבל תשומת לב יפה ומפתיעה מהאקדמיה הגרמנית, וקיבל 4 מועמדויות לפרס הלולה: לסרט הטוב ביותר, לתסריט, לבימוי, ולשחקנית הראשית (יוליה ינטש).

עוד הפתעה ברשימת המועמדויות היא הסרט החדש והלא ידוע של להמשיך לקרוא

פרסי האקדמיה הקנדית לקולנוע 2017: הזוכים

במסגרת הפסטיבל הצרפתי שיחל בעוד 3 ימים יוקרן, בין היתר, הסרט האחרון של הילד הרע מקנדה, קסאוייה דולאן, "רק סוף העולם" (Juste la Fin du Monde). בעוד כחודש הסרט הזה יעלה להקרנות מסחריות בבתי הקולנוע של "לב". אמש התקיים בקנדה טקס חלוקת פרסי האקדמיה הקנדית. "רק סוף העולם" היה המועמד המוביל לזכיה, עם 9 מועמדויות (סקירה על המועמדויות פרסמתי כאן לפני חודשיים). בסופו של דבר, "רק סוף העולם" הלך הביתה עם להמשיך לקרוא

סזאר 2017: הזוכים

אמש התקיים בצרפת טקס פרסי הסזאר של האקדמיה הצרפתית. הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר הוא הסרט "היא" (Elle). אבל לא זה מה שהיה מעניין. כי, מלבד הטקס, שהיה מגושם ושממש הזיע בנסיונות הצחקה (ולא הצליח), נדמה היה שאין השנה סרט אחד בולט. או שהיה כזה, אבל הצרפתים נתנו לו קצת פרסים, ובעיקר עודדו את יוצריו לפעם הבאה.

כי כל פעם שהשם "אלוהיות" (Divines) נזרק לאוויר, נדמה היה שהאהבה של הקהל באולם לסרט הזה היתה יוצאת דופן. והסרט הזה אכן זכה ב-3 פרסים: פרס סרט הביכורים, פרס לשחקנית המבטיחה, ופרס שחקנית המשנה. הנאומים של הזוכות היו נרגשים במיוחד, כיאה לסרט שיש בו כנראה אנרגיות נעורים סוחפות.

אבל האקדמה הצרפתית החליטה השנה לפזר את הפרסים, ולא לציין סרט אחד בלבד. וכך קרה ש… להמשיך לקרוא