פרסי סוּר 2017: המועמדויות

קצת מוזר, מה שקורה שם בארגנטינה. ברוב חלקי העולם, המועמדויות לפרסי האקדמיה המקומית לקולנוע מתפרסמות כחודש-חודש וחצי לפני הטקס עצמו. בארגנטינה עובדים אחרת. בסופ"ש האחרון התפרסמה בארגנטינה רשימת המועמדויות לפרסי האקדמיה הארגנטינאית לקולנוע לשנת 2017, פרסי הסוּר (Sur), אבל טקס חלוקת הפרסים יתקיים עמוק אל תוך שנת 2018, בסוף מרץ.

אז בינתיים אני מפנה מבט לדרום אמריקה, לראות מהם הסרטים הבולטים שם, בארגנטינה, השנה. שני סרטים מובילים את רשימת המועמדויות השנה, שניהם כבר הוקרנו בישראל בפסטיבל חיפה, ואת אחד מהם כבר ראיתי ומאוד אהבתי:

הפסגה (La Cordillera) – סאנטיגו מיטרה

סרט חכם מאוד בעיניי התוהה על האפשרות שקיים בכלל דבר כזה, פוליטיקאי אידאליסט, פוליטיקה נקייה, או שהכל זה רעב לכוח, כסף, שררה, שליטה, והכל, אבל הכל, כשר בדרך להשגת המעמד הרם הנכסף. ריקארדו דארין המצוין בתפקיד נשיא ארגנטינה הנוסע למפגש פוליטי (פסגה) רב מדיני המתקיים במקום מבודד על רכס הרים (עוד פסגה). יש גם נציג אמריקאי (כריסטיאן סלייטר, בהופעת אורח) המנסה לבחוש במיקס המעורב הזה של נציגי מדינות דרום אמריקה. בדיאלוג בתחילת הסרט אנחנו מבינים שהדמות במרכז הסרט, נשיא ארגנטינה, נתפס בתקשורת, ובעקבותיה גם בקרב הציבור הרחב, כ"נשיא שקוף", כזה שאין לו הרבה השפעה מדינית, אבל במהלך הסרט הנשיא יעשה כמה טריקים פוליטיים שיאפשרו לו להגיע לעמדת השפעה מכרעת על גורל של יבשת שלמה. בדרך הוא גם יטפל במחלה נפשית של הבת שלו (דולורס פונזי, מצוינת. שיחקה גם בסרטו הקודם של מיטרה, "פאולינה"), שחווה הזיות על פשעים שאביה הנשיא ביצע בעבר. הוא טוען שאלו הזיות שווא, מייחס את זה למחלה שלה, אבל האם אלו אכן הזיות, או זכרונות שבורים ממקרה שאכן קרה?

לטעמי האישי, אחד הסרטים הטובים ומרתקים שראיתי השנה. "הפסגה" מועמד ל-11 פרסי סוּר: פרס הסרט, בימוי, שחקנית (פונזי), שחקן (דארין), שחקן משנה, עריכה, עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור, סאונד, ומוסיקה (אלברטו איגלסיאס, הקבוע של אלמודובר ושל חוליו מדם, בין היתר).

הסרט השני שמוביל את רשימת המועמדים הוא

סאמה (Zama) – לוקרסיה מארטל

ראיתי פעם, בפסטיבל ירושלים, סרט שנקרא "הביצה" (Swamp, לא Egg). סרטה הראשון של מארטל. השתעממתי מאוד. להבנתי מארטל פיתחה סגנון ייחודי שקורץ למבקרי קולנוע ולאניני טעם, ואני נמנעתי מסרטיה האחרים כי הרגשתי שחווייתי תהיה, כנראה, דומה לזו של "הביצה". סרטה האחרון של מארטל הביא אותה להערכה גדולה יותר מכל סרטיה האחרים, והוא גם הנציג הארגנטינאי לאוסקר השנה, אבל גם ממנו נמנעתי. הסיפור (ואני מניח שאפשר להתייחס למונח הזה בצורה מאוד חופשית במקרה של מארטל) הוא על מושל ארגנטינאי (סאמה שמו) במחוז מרוחק בדרום אמריקה לקראת סוף המאה ה-18. הוא מחכה למכתב מאשתו ולהצבה מחדש במקום אחר. ובינתיים עובר הזמן.

"סאמה" מועמד ל-11 פרסי סוּר: סרט, בימוי, שחקן, שחקן משנה, תסריט מעובד, צילום, עריכה, עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור, וסאונד.

עוד סרט שהוקרן כבר בישראל, בפסטיבל ירושלים, ופספסתי אותו בגלל התנגשות בלו"ז, הוא "כלת המדבר" (La Novia del Desierto). סיפורה של עוזרת בית ותיקה הנאלצת לחפש עבודה חדשה לאחר שהמשפחה אצלה עבדה במשך שנים רבות מוכרת את הבית שלה. בדרכה לבית של המשפחה החדשה שאמורה להעסיק אותה נגנב לה התיק, והיא פוגשת גבר שמנסה לעזור לה להשיב את האבדה. הגבר הזה הוא גם האור החדש שבחייה, מסתבר. "כלת המדבר" מועמד ל-3 פרסי סוּר: פרס סרט הביכורים, תסריט מקורי,ומוסיקה.

שאר הסרטים הבולטים ברשימת המועמדים לפרס האקדמיה בארגנטינה הם: להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

פרסי האקדמיה האוסטרלית לקולנוע 2017: המועמדויות

בעוד כשבוע וחצי יתקיים במדבר פסטיבל סרטים בערבה. במסגרתו, בין היתר, תתקיים מחווה לקולנוע האוסטרלי. יוקרנו שם סרטים אוסטרלים קלאסיים (מומלצים במיוחד "פיקניק בצל ההר" של פיטר וויר מ-1975 ו"לנטנה" של ריי לורנס מ-2001), וסרט אחד חדש של וורוויק ת'ונרנטון, שביים לפני כמעט עשור סרט נפלא שנקרא "שמשון ודלילה", אבל מאז הוא היה הבטחה שלא מצליחה לקיים את עצמה. אולי סרטו החדש יקשור חוטים מלפני עשור. על כל מקרה, הסרט הזה לא יצא למסכים גם באוסטרליה, כך שאין לו עדיין נראות בתחרויות הפרסים המקומיות שם.

היום (בעצם אתמול לפי שעון אוסטרליה) התפרסמו שם המועמדויות לפרס האקדמיה שלהם. מספר מצומצם של סרטים ממלאים את רשימת המועמדויות, אחד מהם מוכר מאוד גם לקהל הישראלי, ועל השאר רק שמעתי פה ושם (להקרנה בפסטיבל ערבה בשנה הבאה?). אבל נתחיל עם זה המוכר:

הסרט המוביל עם מספר המועמדויות הגדול ביותר הוא להמשיך לקרוא

פרסי דאג'ונג 2017: הזוכים

לפני שבוע בדיוק סקרתי כאן בבלוג את המועמדים לפרס הדאג'ונג של האקדמיה הדרום קוריאנית לקולנוע לשנת 2017. היום התקיים טקס חלוקת הפרסים. בשנים שעברו זוהרו של הטקס הועם בגלל שערוריות ניהול כאלו ואחרות. השנה לא קראתי דבר על בלגן כזה או אחר. מצד שני, לא רק שהאקדמיה הקוריאנית חילקה את הפרסים בין כמה סרטים, אלא שהטקס הקוריאני השנה הצטרף לאופנה משונה ודי נפוצה בטקסי פרסים ברחבי העולם בשנים האחרונות (כולל האוסקר והאופיר הישראלי), ונתנה מעט מאוד פרסים לסרט שאמור לקבל את הספוטליייט המרכזי, זה שזוכה בפרס הסרט הטוב.

השנה, הסרט הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר בדרום קוריאה הוא להמשיך לקרוא

פרסי דאג'ונג 2017: המועמדויות

הנה עוד דבר שהתעכב על שולחני בגלל פסטיבל חיפה: סקירת המועמדים לפרס הדאג'ונג של האקדמיה הקוריאנית לשנה זו. במהלך הפסטיבל השנה חשבתי לרגע (והיה לי רק רגע אחד קטן לחשוב) שבעצם לא ראיתי סרטים קוריאנים השנה. בעצם ראיתי רק אחד, והוא היה בינוני למדי. איפה כל הסרטים המצוינים שאני רואה מדי שנה, כולל בפסטיבל חיפה ("נערת התא לשמירת חפצים", למשל, או "רכבת לבוסאן")? לא השנה. הם לא הגיעו לארץ בשום צורה. אבל אפשר עדיין לקוות שנוכל לראות אותם באיזושהי צורה. הנה משהו שמשמן את בלוטות הרוק, הסרטים הטובים ביותר בקוריאה השנה, אלו שעומדים לשיפוט האקדמיה הקוריאנית לקולנוע. צריך לומר שהסרט הקוריאני הטוב ביותר השנה (כנראה) לא נמצא ברשימה הזו. "אוקג'ה" של בונג-ג'ון הו נקלע לאש צולבת בין בית ההפקה שלו (נטפליקס) לבין המפיצים בכל העולם, וכך בתי הקולנוע בקוריאה לא הפיצו את הסרט הזה (גם בישראל לא. למרות שהוא היה בתחרות הרשמית בקאן), ו"אוקג'ה" נעדר מרשימת המועמדים (איזה מין מקום זה נטפליקס: בוא נפיק לך את סרט חלומותיך, את זה שתמיד רצית לעשות והוליווד בחיים לא תסכים לשים על זה כסף, אבל גם בוא נקבור אותו, כך שמעט מאוד אנשים יראו אותו וידברו עליו). אז הנה רשימת המועמדים שכן הופצו השנה בקוריאה, הסרטים המסקרנים שמגיעים מהמדינה המסקרנת הזו:

בראש רשימת המועמדים עומד להמשיך לקרוא

אריאל 2017: הזוכים

אתמול התקיים במקסיקו טקס חלוקת פרסי האקדמיה שלהם. על רשימת המועמדים עברתי כאן בבלוג עם פרסומה, לפני חודשיים. והזוכים הם כצפוי, אבל גם לא כצפוי.

כי כן, הסרט עם הכי הרבה מועמדויות היה גם הסרט הזוכה במספר הפסלונים הגדול ביותר, כולל בפרס היוקרתי ביותר, פרס הסרט. דרמת בית הסוהר המסקרנת "מחלקה 4" (La 4ª Compañía) היתה מועמדת ל-20 פרסי אריאל. הטריילר ערוך מצוין, והוא מבטיח מאוד: להמשיך לקרוא

איריס 2017: הזוכים

עכשיו 05:30 בבוקר שעון ישראל. 22:30 בערב של אתמול, שעון קנדה. 12:30 בצהרים, שעון אוסטרליה.

אני מבקר קולנוע ישראלי, שנמצא עכשיו בחופשה בסידני, אוסטרליה (פסטיבל הקולנוע המקומי מתחיל כאן עוד יומיים. יהיו דיווחים), אבל לא שוכח לעקוב אחרי טקסי פרסים ברחבי העולם. לפני חצי שעה הסתיים במונטריאול, קנדה, טקס חלוקת פרסי האיריס של האקדמיה הקוויבקית לקולנוע. על כל הגלגולים שטקס הפרסים הזה עבר, ועל המועמדים, כתבתי כאן, כשהתפרסמו המועמדויות. אמש/הבוקר/ היום (תלוי איפה אתם נמצאים על הגלובוס) חולקו הפרסים. ומסתבר שהאקדמיה הקוובקית חילקה את הפרסים לכמה וכמה סרטים, אבל את הלא-הפתעה היא שמרה לסוף. כי הסרט הצפוי אכן ניצח בסוף, אבל הנצחון שלו קטן הרבה יותר מהצפוי.

אז ככה:

"עשבים שוטים" (Les Mauvaises Herbes), קומדיה שנראית משעשעת, גם אם לא מקורית ("להציל את גרייס", למשל, היה סרט מוצלח עם סיפור דומה, על מישהו חובב שעושה הון מגידול ביתי של מריחואנה)  – הסרט הזה זכה ב להמשיך לקרוא

אריאל 2017: המועמדויות

אתמול התפרסמו במקסיקו המועמדויות לפרס האריאל של האקדמיה הלאומית שלהם לקולנוע. אחרי שהסרט הזוכה מהשנה שעברה הוקרן לא מזמן בישראל ("אחת ויחידה". סרט יפה, מרגש, וחשוב. חבל שלא זכה להצלחה, אבל בהתחשב בנושא הקשה, זה היה צפוי למדי), כדאי לשוב ולבדוק מה המדינה הזו מבשלת לנו בשטח הקולנוע.

אז קודם כל, בואו נדבר על הסרטים שכבר שמענו עליהם:

"מרחוק" (Desde Allá) – לורנצו ויגאס

הסרט הזה נושא על עצמו תווית זיהוי של ונצואלה, והוא היה הנציג שלה לאוסקר בשנה שעברה, אבל זוהי בעצם קו-פרודוקציה עם מקסיקו, כך שהוא כשיר להתמודד גם על הפרס הלאומי של מקסיקו. הסרט היפה אך עקר הזה, שהיה הזוכה הגדול של פסטיבל ונציה לפני שנתיים, וכבר הוקרן בישראל, מועמד ל-3 פרסי אריאל: פרס הסרט, פרס לסרט הביכורים, ולשחקן המבטיח.

נטושים (Desierto) – חונאס קוארון

זה הסרט שמקסיקו שלחה לאוסקר בשנה שעברה. על פניו זה נראה לי כסרט מרתק, סוחף, ומאוד אקטואלי, אבל שמעתי גם ביקורות מסתייגות ממנו. הסרט נרכש להפצה בישראל על ידי יונייטד קינג, אבל נכון לעכשיו הוא בהקפאה, ולא ברור מתי יופץ, אם בכלל. הטריילר, בכל אופן, מופיע בדף היו-טיוב של יונייטד קינג. הסיפור הוא על קבוצת מהגרים לא חוקיים ממקסיקו לארה"ב. אזרח אמריקאי אחד שמתנגד להגירה הפיראטית הזו יוצא למלחמה לבדו כנגד האנשים האלו, ופשוט מתחיל לחסל אותם אחד אחד כמו במטווח. והמרדף בינו לבין הניצולים (בראשות השחקן הראשי גאל גרסיה ברנאל) מתחיל.

"נטושים" מועמד ל-8 פרסי אריאל: פרס הסרט, שחקן משנה, עריכה, אפקטים מיוחדים, אפקטים ויזואלים, צילום, תסריט מקורי, ומוסיקה.

בין המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר יש גם להמשיך לקרוא