קטגוריה: פרסי אופיר 2011
פרסי אופיר 2011: המועמדויות
נתחיל מזה שכבר כמה ימים המחשב שלי היה מושבת. כתבתי והעליתי פוסטים ממחשבים אחרים, ופדיתי טובות ממכרים. רציתי להגיע היום לאירוע ההכרזה, אבל נבצר ממני. עכשיו קיבלתי את המחשב שלי חזרה, ועקבתי אחרי פרסום המועמדויות אצל חברי הבלוגרים בסריטה, ואצל יאיר רוה.
אני קצת (או בעצם הרבה) מאוכזב ש"2 בלילה" לא זכה להכרה (לבד ממועמדות לפרס השחקנית, שמו נעדר לחלוטין מהרשימה), אבל מופתע לטובה למצוא את "אורחים לרגע" הקטן עם 7 מועמדויות (למרות שאני יצאתי מסויג). אני גם מברך על נוכחות אינטנסיבית של "אחותי היפה" ברשימה (11 מועמדויות). זה לא עניין של מה בכך לאור המקלחת הביקורתית הקרה שמרקו כרמל חטף בפסטיבל ירושלים. "השוטר", שקיטב את הקהל שצפה בו, נכנס לרשימה עם 7 מועמדויות, כנראה על רקע המחאה החברתית והפרסים שהוא אוסף באחרונה. וגם "פידלמן" מועמד להרבה פרסים: 10. אבל כמובן, מוביל את הרשימה, ומועמד מרכזי לזכייה: "הערת שוליים", עם 13 מועמדויות.
רשימת המועמדויות המלאה להמשיך לקרוא
פרסי אופיר 2011: סיכום השלב הראשון
26 סרטים.
פאקינג עשרים ושישה סרטים ישראלים חדשים (ועוד כמה שפרשו בדרך)(ועוד כמה שלא ניגשו בכלל). זה מספר אדיר. תעשיית קולנוע של ממש. אז כמובן שכמה מהסרטים לא היו צריכים להיות מוקרנים. וכמה מהם גרועים ואיומים. אבל היו גם לא מעט טובים מאוד, וגם כמה מצוינים.
בחודשיים האחרונים ראיתי את כולם, וכתבתי על כולם כאן באתר. כאן מרוכזים כל הפוסטים, למי שרוצה תזכורת. היום אני רוצה לעשות סקירה כוללת, לקראת פרסום רשימת המועמדויות בעוד כשבועיים-שלושה.
זאת להערכתי שנת מבחן מעניינת מאוד מבחינת סגנון. האם האקדמיה תעדיף את הסרטים הממסדיים, שקיבלו תמיכה כספית נדיבה (גם מחו"ל), ושבסגנונם הם אירופיים לחלוטין ("הנותנת", "השוטר", "עמק תפארת"), או שהסרטים הקטנים העצמאיים יצליחו סוף-סוף להשיג דריסת רגל גם מבחינת פרסים משמעותיים ("2 בלילה", "חתולים על סירת פדלים", "אורחים לרגע")? האם מישהו יתגמל את הסרטים שמסתכלים פנימה, אל הישראליות השורשית ("אחותי היפה", "רסיסי אהבה", "הפנטסיה הגדולה של סימיקו הקטן", "עמק תפארת") על פני הסרטים שמכוונים החוצה, לחו"ל ("כלבת", "הערת שוליים")?
צריך לומר: אני מסכים עם רוב מה שיאיר רוה אומר על טקסי האופיר לדורותיהם.אני חושב שרק הסרטים שהופצו מסחרית צריכים להתמודד, כדי שהקהל הרחב יהיה מעורב רגשית בשטח הזה שנקרא "קולנוע ישראלי". ואני חושב שהסרט הישראלי שייצג אותנו באוסקר האמריקאי צריך להיבחר בנפרד, ולא להיות הפרס של הסרט הטוב ביותר. "מהו הסרט הטוב ביותר", ו"מהו הסרט המתאים ביותר לייצג אותנו בחו"ל" אלו שתי שאלות שונות, שנשענות על שני סטים שונים של שיקולים. המועמדים והזוכים באוסקר האמריקאי אינם דווקא הסרטים הטובים ביותר ("פרידות" יותר טוב מ"ואלס עם באשיר"? באמת?). להגיע למועמדות ולזכיה באוסקר זאת קודם כל פונקציה של קמפיין. והקמפיין נשען, בין היתר, על נוכחות בפסטיבלים. בחודשיים האחרונים שוחחתי עם לא מעט חברי אקדמיה, ותמיד התגנב לשיחה ה"כן…אבל אין לו סיכוי להגיע לאוסקר".
בשורות הבאות אני אסקור את הסרטים שהם לטעמי האישי הטובים ביותר. את ההימורים לגבי מי יזכה אני מתכוון לדחות לאחר פרסום המועמדויות.
הסרט הטוב ביותר להמשיך לקרוא
פרסי אופיר 2011: חתולים על סירת פדלים
או! איזו דרך כיפית לסיים את הצפייה בסדרת הסרטים בתחרות האופיר השנה. "חתולים על סירת פדלים" הוא קומדיית טראש מטורפת ומצחיקה, שאין לה, לדעתי, מקום, באף טקס פרסים, אבל צריך להיות לה מקום בלב הקהל. זה אמור להיות להיט.
אפשר למצוא בסרט חסרונות עד מחר. אבל הוא אפקטיבי ומצחיק מאוד. ולמרות שהרגשתי בטן רכה באמצע הסרט, ולמרות שהרגשתי שניתן היה להדק את הסרט יותר, ולמרות שהרגשתי שבמקומות מסוימים היה אפשר אפילו להקצין עוד יותר את הטירוף – בסך הכל זה סרט רענן, מצחיק וכיפי. סוג של האקדח מת מצחוק של סרטי האימה. צוקר-צוקר-אברהמס מבקרים בבית השעוה.
דובי, דב-דב, דבל'ה – ובוראט?
איתן 