עברו שנתיים מאז ראיתי את "רכבת לבוסאן". הסרט הדרום קוריאני האחרון שהעיף לי את המוח. מאז ראיתי עוד קוריאני אחד או שניים, אבל הם היו חלשים. הסרט הקוריאני היציג של השנה, "בערה" של לי צ'אנג דונג, אמור לצאת להקרנות מסחריות בישראל בקרוב, ואני כנראה אלך לראות אותו, אבל עם חשש לא קטן, כי "שירה", סרטו הקודם של אותו במאי, די שיעמם אותי. אומרים שהחדש, "בערה", יותר טוב, והביקורות די מתעלפות. "בערה" הוא גם נציג דרום קוריאה לאוסקר השנה, והוא סרט מאוד מדובר בעולם, עם סיכוי לא קטן באקדמיה האמריקאית.
בינתיים אני ממשיך לחפש סרטים קוריאנים מסקרנים. אז אני אסקור כאן את רשימת המועמדים לפרס האקדמיה לקולנוע של קוריאה, פרס הדאג'ונג. המועמדויות פורסמו לפני כשבועיים, אבל אני הייתי עסוק בפסטיבלים של טורונטו ושל חיפה. עכשיו התפניתי להעיף מבט בסרטים המובילים בקוריאה של 2018. אז נתחיל עם מה ששמעתי עליו כבר: "בערה", של לי צ'אנג דונג, קיבל מהאקדמיה הקוריאנית 8 מועמדויות לפרס: הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, שחקן משנה, שחקנית מבטיחה, צילום, תאורה, ומוסיקה.
אבל "בערה" הוא לא הסרט המוביל במספר המועמדויות. יש עוד כמה סרטים שיתנו לו פייט הגון על הפרס. הבולטים שביניהם הם:
המרגל שעלה צפונה (The Spy Gone North) – יונג-בין יון
סרט שמצד אחד נראה סיפור מותח ומורט עצבים, ומצד שני, דרמה פוליטית יבשה. ואולי זאת דרמת תככים פוליטית מלאת יצרים, ואולי זה סרט ריגול ללא אקשן. ואולי הכל בבת אחת. מבוסס על סיפור אמיתי, "המרגל שעלה צפונה" מתרחש ב להמשיך לקרוא
מודעות פרסומת
