יוצרי הסרט יצאו מתוך החלטה עקרונית: להשתמש אך ורק בחומרים ארכיוניים. לבד מהשוט הראשון של הסרט, אנחנו לא רואים את אריק קלפטון של היום יושב אל מול המצלמה ומדבר. עבודת העריכה, מהבחינה הזו, היא מהממת למדי. נבירה באינספור חומרי ארכיון, הום-מוביז, צילומי חדשות, פוטג' של הופעות, סטילסים, מניפולציות ויזואליות על סטילסים בהתאמה לקצב המוסיקה – הסרט הזה הוא חגיגה אודיו-ויזואלית משכרת. ועם המוסיקה של אריק קלפטון, כמעט ולא נותר מה לבקש. כמעט.
זה נאמר כמעט בפירוש בסרט עצמו: מריאן פיית'פול יוצאת למסע הופעות חדש, והיא אפילו מציינת תאריכים און-קמרה. אז הסרט הזה מציג אותה קצת ב להמשיך לקרוא 
במרכז הסרט אשה אחת. מבוגרת כבר. יש לה דרך ייחודית להתנהל בעולם. דרך שמצריכה סוג של גאווה, סוג של הערכה עצמית גבוהה, אבל מצד שני, יש בה הרבה אהבה לאנשים, לילדים שלה. יש לה דרך משלה להסתכל על העולם, דרך מקורית, והיא לא מתנצלת על כך. במהלך הסרט אנחנו נראה את העולם דרך עיניה יוצאות הדופן, נצחק, ונצחק עוד קצת.
"המועמד" עוקב אחרי הקמפיין של מפלגת "כולנו" בהובלתו של משה כחלון לבחירות האחרונות. וכחלון אכן מתגלה בסרט כאנמי, חסר אנרגיה. אולי הלב שלו והכוונה שלו נוגעים ללב, אני רק לא בטוח ש להמשיך לקרוא 
הטריגר להכנת הסרט הזה, להבנתי, היה להמשיך לקרוא 
עוד פרט ועוד פרט מתגלים, עוד אדם ועוד אישה מצטרפים לפאזל המסועף הזה, ודי קל לאבד את הידיים והרגליים. אבל זאת לא הבעיה שלי עם הסרט. נדמה שהסרט הזה מבקש לנכס לעצמו טון רגשי מאוד, כי יוצרו הוא בן של ניצול שואה, ומאוד אכפת לו מכל הסיפור הזה. אבל נדמה לי ש להמשיך לקרוא 
לכאורה, זה עלול ליצור תחושה מלאכותית. למעשה, האריזה הכל כך מתוקתקת הזו מהווה כר רך עליו מניחה אילון בעדינות נפלאה את מערכת היחסים הטעונה הזו בין שתי האחיות. יש כאן סיפור על שתי נשים: שתי צעירות ש להמשיך לקרוא 
בבסיס הסרט יש סיפור על אשה שהתביישה בביתה המוגבלת, ובמותה המוקדם, והיא מתכסה במסכת שקרים כדי להתכחש למה שקרה, ומצד שני הכאב על המוות של הבת בגיל 3 נשאר גם הרבה שנים לאחר מכן. סיפור נוגע ללב, כש להמשיך לקרוא 
מוצאה של ג'יין ביבי ממשפחה ממוצא גיאורגי מאשדוד. שם הסרט, כמו גם חלק מסוים ממנו, דן בזכויות האשה המקוצצות בתרבות והמסורת הגיאורגית. לא סתם גם מוזכר בסרט שמו של להמשיך לקרוא 
כי בחלק האחרון של הסרט אומר הסבא: צריך לדעת לאהוב ולסלוח. וזה הסרט הזה. אהבה לדרך הפלאית כמעט, המהולה בכשרון לאפיה, כמו גם אף מרשים מאוד לעסקים, וסליחה לגאוותנות שהורידה את העסק המשפחתי הזה ביגון שאולה.
איתן 