אז נגמר הפסטיבל הצרפתי. וגם הרומני. ועכשיו יש בסינמטקים פסטיבל איטלקי, שבו, למרבה הצער, אין שום דבר שמעניין אותי (ואת האחד שכן ראיתי – לא אהבתי. יכול להיות שאני מפסיד כמה סרטים שעוד יהיו מתמודדים מרכזיים על פרס האקדמיה האיטלקית בעוד חודשיים, אבל בינתיים זה לא נראה מעורר תיאבון כל כך), ועוד מעט מתחיל פסטיבל בריטי-יהודי (מעין יצור כלאיים בלתי מובן, שגם בו ההיצע לא מעורר תיאבון. חוץ מסרט אחד, שעליו עוד אולי אכתוב בשבוע הבא). אה, ויש גם זה, נו, חג. פסח. וזה אומר הרבה סרטים לילדים בקולנוע המסחרי. הרגע שבו הקולנוע האיכותי לוקח הפסקה (אבל כבר בסופ"ש הקרוב מגיע הסרט של הצלם שצילם את "התחלה" ואת הבאטמנים האחרונים. הטריילר נראה מעניין).
אז בינתיים לקחתי לי קצת זמן לצפות בסדרה הישראלית החדשה של "הוט" שעלתה בשבוע שעבר. אז קודם כל – ברוך הבא. אחרי שכבר התחלתי לחשוש שיבש המעיין, ואין שום סדרה ישראלית בטלויזיה, הנה חוזרת היצירה הישראלית. או שעולות כמה סדרות ישראליות ביחד (העונה האחרונה של "הבורר", השניה של "חסמבה דור 3", ו"בני ערובה" עלו ביחד. קצת לפני זה היה את "פצועים בראש". קצת אחרי זה היה את "מקימי"), או שהמדבר יבש כמה חודשים. אז הנה, בינתיים, מגיע "זגורי". ואחרי צפייה ב-3 פרקים, אני לא ממש יודע מה לחשוב על הסדרה.
—————————————————————————————-
"מוכת ירח". סרט קולנוע. אמריקאים ממוצע איטלקי. כישופים ולחישות. קומדיה רומנטית. שר לקחה אוסקר על הסרט הזה. אחלה סרט.
"זגורי". סדרת טלויזיה. ישראלים ממוצא מזרחי. כישופים ולחישות. לא ברור הז'אנר. לא יהיה אוסקר. לא ברור מה קורה עם הסדרה הזו.
אני חושב שהבעיה המרכזית שלי עם הסדרה הזו היא הטון. נדמה לי שהכתיבה של הסדרה דווקא לא רעה בכלל. מעין נסיון לראות את המשפחה הישראלית המזרחית המודרנית, עדיין בתוך מסורת של 'שחור', ועם זאת מנסה להתמודד עם המודרניות, עם העולם מסביב, עם אחרים, עם עדות אחרות, עם עצמה. אבל איכשהו נדמה לי שבמעבר של הסדרה הזו מהכתוב למצולם משהו לא ברור קורה.
הזגורים ולהקתם. אימפריה?
איתן 