הנה יש לנו זוג. גבר ואישה. שותפים בחיים כמו גם בעסקים. הם מבקשים לגייס מימון לפרויקט המרכזי של הסטארט-אפ שלהם. טוב להם ביחד (את הגבר משחק הרברט נורדרם, שמוכר לנו מ"האדם הגרוע בעולם". את האישה משחקת אסטה קמה אוגוסט, הבת של בילה אוגוסט, ואחות של אלבה אוגוסט. הכימיה ביניהם מקסימה), והם נמצאים במעין סשן פיצ'ינג עסקי.
ועם כל ההסתייגויות האלו, אני מאוד בעד הסרט הזה. כי החום והאנושיות שהבמאי מפגין כלפי הדמויות שלו ממיס אותי גם באולם. יש כאן אהבה של הבמאי לאנשים, כמו גם לסביבה שמכילה את האנשים – הטבע. הרי הסיפור כאן הוא בסיסי – יש חברה ש להמשיך לקרוא 
אני מבין מה הגיבורה מוצאת באישה החדשה. אני לא כל כך מבין מה ההיא מוצאת באישה הצעירה, העכברית משהו, המכונסת בעצמה הזאת. אבל איכשהו, יש בזה משהו נעים לצפייה. נכון שהסרט הזה מאוד מגושם ב להמשיך לקרוא 
הקצב של הסרט איטי להחריד. הסרט, הרי, מספר סיפור אינטנסיבי, אבל להמשיך לקרוא 
ואז הסרט קופץ שנה קדימה. הדמויות ויתרו על האהבה. הסיפור מתגלגל לו (ונמתח לו קצת יותר מדי) וחוגג מסיבות אינסופיות ללא רגש. צ'פלין מנגיד כאן את האהבה הרגשית של החלק הראשון מול סגנון חיים ניהיליסטי שאין בו שום אהבה בחלק השני. כמה פעמים בסרט מגיע אלמנט בסיפור ש להמשיך לקרוא 
כי הרעיון כאן הוא להראות את הניתוק הטוטאלי ממה שקורה לאחיך האנשים מדת אחרת. הם חיים מעבר לגדר, במחנה ההשמדה אושוויץ. הם מתים מעבר לגדר, במחנה ההשמדה אושוויץ. אבל מי ש להמשיך לקרוא 
כי, הנה, למשל, סצנה ייצוגית בסרט: אחרי המקרה, מישהו משכנע את גיבורת הסרט ל להמשיך לקרוא 
הטרגדיה מגיעה כבר בסצנה השנייה. האימא מסדרת דברים ברכב והילדים ר להמשיך לקרוא 
טובה אשר. מהסרט הקודם שלה כבימאית יצאתי מסויג למדי. כאן זה כבר סיפור אחר. בערך. כי אשר, בכל זאת, מנסה להמשיך לקרוא 
איתן 