אתמול בבוקר עברתי בעבודה. כולם עשו את עבודתם במקביל לשאון דיווחי החדשות. זה לא שתכננתי להישאר בעבודה (מראש תכננתי להצפין לחיפה), אבל הפסטיבל התקשורתי הזה רק גרם לי לברוח משם יותר מהר. גלעד שליט הגיע אתמול הביתה בריא ושלם. אני שמח. הלאה, לקולנוע.
עצי השיטה. בימוי: פאבלו ג'יורג'לי (ארגנטינה)
אנשים כורתים עצים ביער. חותכים אותם לחתיכות, ומעמיסים על משאית. אדם עולה אל תא הנהג, מתניע ונוסע. ונוסע. ונוסע. ונוסע. ונוסע. ונוסע. ונוסע. ונוסע. ונוסע. ונוסע. ונוסע. ונוסע. ונוסע. ונוסע (כמובן, ללא מילים)
אתמול לא הייתי בחיפה (אילוצי עבודה), אבל הבלוג עבד נחמד אתמול. בעשרת חודשי פעילות הבלוג הפצפון שלי, אתמול היה היום עם מספר הכניסות הגדול ביותר. אז נכון, עדיין יש דרך ארוכה מאוד לפני (בכל זאת, לא מדובר באלפי אנשים. סך הכל כמה מאות), אבל נחמד שקוראים את מה שאני כותב (אם כי יש מקום לשיפור בסקציית התגובות. רמז, רמז).
והיום נסעתי שוב לחיפה. ראיתי היום רק שני סרטים. אחד טוב, ואחד לא טוב, אבל שניהם בעייתיים מאוד.
הסרט האחרון שראיתי שלשום ("הבית הדומם") הסתיים בחצות וחצי. שעה וקצת של נסיעה הביתה – ובחשבון פשוט הלכתי לישון ב-2 בלילה. ידעתי שיש לי יום עמוס אתמול, אז כיוונתי שעון מעורר לשבע בבוקר. התעוררתי בשש. לך תבין את השעון הביולוגי.
לא כל כך משונה
הסרט הראשון שלי אתמול היה הסרט שהכי ציפיתי לראות הכל הפסטיבל. והוא ענה על כל הציפיות.
בצהריים, אחרי ההקרנה הראשונה, יצאתי ללובי. דיברתי קצת עם כמה מכרים, אבל בעיקר – הרגשתי שהיה לי קר מהמזגן החזק מדי שהיה שם. אז יצאתי החוצה – וגם שם היה קריר ביותר (מיזוג טבעי יותר). ואני הייתי עם שרוולים קצרים. אז חזרתי לאוטו לנמנם קצת (היו לי שעתיים עד הסרט הבא, והייתי גם עייף). מסתבר שהספיקו לי 20 דקות כדי לגרש את העייפות. וגם אלוהים היטיב עמי: הערב היה יותר חמים מהצהרים (אבל בלובי של הסינמטק המיזוג עדיין מקפיא).
לפני יומיים עלתה התכנייה המלאה של פסטיבל חיפה לאתר הרשמי של הפסטיבל. לאורך השנים פסטיבל חיפה הפך להיות הפסטיבל המועדף עלי – גם בגלל הסביבה, וגם בגלל שתמיד היה נדמה לי שמבחר הסרטים שמגיעים לחיפה נראה לי יותר מסקרן מאלו שמגיעים לירושלים. גם השנה, כמו כל שנה, אני מתכוון לשרוץ במתחם הסינמטק החיפאי, ולראות לא מעט סרטים. בשורות הבאות אני רוצה לשתף אתכם בסרטים שמסקרנים אותי, באלו שכבר ראיתי (יש כמה בודדים), ובכלל, בחווית הפסטיבל.
איתן 