פרננדו לאון דה ארנואה זה שם קצת ארוך מדי וקצת מסובך מדי, אבל אני זוכר אותו כי ראיתי את שני סרטיו הקודמים של הבמאי הספרדי הזה, ואת שניהם אהבתי. דה ארנואה הוכיח בשניהם שמצד אחד הוא מחויב לספר את סיפוריהם של האנשים החלשים, המדוכאים, שבשולי החברה. הטריילר של "ימי שני בשמש", שסיפר את סיפורם של המובטלים, וסחף את האקדמיה הספרדית ב-2003 (זכה ב-5 פרסים, כולל פרס הסרט) נפתח במילים: הסרט הזה לא מבוסס על סיפור אמיתי. הוא מבוסס על אלפי סיפורים אמיתיים. ב-2005 ביים ארנואה את "נסיכות", שגולל את סיפוריהן של יצאניות. בשניהם התגלה ארנואה כבמאי רגיש, שיודע לשלב צחוק ודמע באפקטיביות. ועכשיו מגיע לארץ סרטו החדש, "אמאדור". וגם כאן ממשיך דה ארנואה להרשים, אם כי גם אני חייב להודות שהסרט הזה נופל מהסרטים הקודמים. מצד שני, מי שאינו מכיר את עבודתו של הבמאי הזה מוזמן להתרשם מ"אמאדור", ואז לחזור אחורה ולראות את סרטיו הטובים יותר.
איתן 