את הטריילר של הסרט הזה ראיתי כבר כמה פעמים, והוא נראה לי כמו סרט מאוד נוסחתי ולא מאוד מקורי. אבל 1: רציתי לבדוק מה קרה עם לואן אמרה, שכל כך אהבנו ב"משפחת בלייה", ומאז נעלמה. אבל 2: מישל בלאן הוותיק בתפקיד השופט. לא יכול להיות רע. אבל 3: ויקטור בלמונדו, הנכד של, גם כאן. אהבתי אותו בתפקיד משנה בסרט הנפלא "די כבר עם השקרים שלך". אבל 4: הבמאי, ז'אן פייר אמריס, עשה פעם סרט שהוקרן בישראל ונקרא "אהבה ושוקולד". זה היה סרט קטן וזניח, אבל זכרתי אותו לטובה.
וכל הנחות היסוד התגשמו. אכן מדובר בסרט נוסחתי ולא מאוד מעניין. אבל לואן אמרה אכן נעימה מאוד וסימפטית מאוד. אמנם מחלקת התלבושות ועיצוב השיער עושה כאן עבודה סטריאוטיפית מאוד כדי לאפיין אותה כסוג של פרחה, אבל אמרה עצמה יודעת ליצור דמות שגורלה לא שפר עליה ועדיין היא חוצבת את יומה בסלע, אימפולסיבית אבל לא הסטרית, מרגישה בווליום גבוה, אבל רחוקה מלהיות קטטונית. הדמות שאמרה יוצרת לא רק סימפטית, אלא הגיונית ומציאותית לגמרי מבחינתי. מישל בלאן גם הוא יודע למצוא את האיזון בין דמות של שופט קשוח לבין אחד שמתרכך (קצת, לא יותר מדי) במפגשיו עם האישה הצעירה והפלפלית. ויקטור בלמונדו לא מוסיף הרבה כאן, ותפקידו מתמצה בעיקר בלהיות יפה.
וצריך גם לומר שהסרט מתרחש בעיר שנקראת לה-האבר, והיא כמעט מהווה דמות משל עצמה בסרט הזה, ומצטלמת נהדר כדי לתת רקע חשוב לדמויות האלו, הנעות בין רקע סוציו אקונומי נמוך לגבוה, בין חוף ים מרהיב ותקווה שמעבר לים לייאוש שבבתים צפופים וקטנים.אבל גם צריך לומר שהסרט הזה לא מאוד מ להמשיך לקרוא ←
אבל גם צריך לומר שהסרט הזה לא מאוד מ להמשיך לקרוא 
איתן 