פסטיבל טרומסו 2022: עולם אחר

(שם הסרט במקור: Un Autre Monde)

הסצנה הראשונה של הסרט הזה מתארת משא ומתן לגירושין בין בני זוג במשרד עורך דין. המתגרשים מגולמים על ידי ונסן לנדון וסנדרין קיברלן, שהיו נשואים גם בחיים בעבר, ויש להם ילדים משותפים.

מעניין, הסרט הזה. כבר תקופה ארוכה אני עוקב אחרי הבמאי הזה, סטפן בריזה. הוא התחיל עם דרמות מופנמות ומרגשות (למשל, "מדמוזל שמבון" הנפלא, בכיכובם של… ונסן לנדון וסנדרין קיברלן), עבר בדרמה תקופתית אחת לא מוצלחת, והמשיך בסרטים עם מודעות חברתית (בכיכובו של ונסן לנדון). בריזה ממשיך גם הפעם בז'אנר הסרטים החברתיים, ובמידה מסוימת הוא מביים שוב את סרטו הקודם (והמוצלח) "מלחמה", רק עם גישה קולנועית אחרת לגמרי.ל"עולם אחר" סיפור פשוט למדי: גיבור הסרט הוא מנהל מפעל השייך לחברה שמחזיקה מספר מפעלים נוספים בצרפת. החברה נרכשת על ידי האמריקאים, והוא מקבל משימה: לקצץ בכוח האדם. הוא צריך להכין רשימה לפיטורים, אבל הוא מגלה שמדובר בקיצוץ בבשר החי. הוא מגלה שהקיצוץ הנדרש יפגע לא רק באנשים המפוטרים, אלא ממש ביכולת לעמוד בדרישות העבודה. אבל המנהלים שיושבים בחלונות הגבוהים לא רואים את האדם הקטן בשטח. הסרט הזה הוא על מאבקו של האקזקוטיב לספק את דרישות המנהלים, וגם לצמצם ככל הניתן את הפגיעה באנשים הפשוטים, כמו גם ביכולת העבודה. כמו כן, הוא עובר תהליך גירושין, ובמהלך הסרט מתגלות צרות נוספות גם במישור האישי.

אם בסרטיו הקודמים, אלו שנגעו לנושאים חברתיים ("מלחמה" ו"ערכו של אדם"), הצילום היה עצבני, והבימוי היה הרבה יותר מלוכלך, מתוך כוונה לשמור על הרגשה דוקומנטרית, הפעם, ב"עולם אחר", זהו באמת עולם אחר. הסרט הזה נראה כמו סרט קולנוע לכל דבר, עם עיצוב אמנותי מוקפד מאוד, עם דיונים דרמטיים מבוימים וכתובים היטב מסביב לשולחנות משרדיים, ועם משחק מצוין (כתמיד) של ונסן לנדון.

בריזה גם עובד מצוין עם מוסיקה, מביא אותה בשקט מלמטה, ויוצר רגעים מאוד מרגשים שמראים שיש כאן במאי מקצוען שיודע את העבודה.

יש רק בעיה אחת: הסרט הזה מתמטי מדי. סכמטי מדי.  יש כאן בניה של שתי וערב – סצנה דרמטית אחת, ואז הרפיה דרמטית, כמה רגעים של שקט עם מוסיקה שקטה שבאה מלמטה, מעין סצנת מעבר עד הסצנה הבאה – וחוזר חלילה. הסצנות עצמן יפות ומרגשות, וגם רגעי המעבר יפים, אבל באיזשהו שלב זה כבר הופך לצפוי מדי, טכני מדי. בריזה מנסה להעלות בהדרגה את הלחץ גם במישור המקצועי וגם במישור האישי, ואיכשהו הסכמטיות הזאת פוגעת באמינות של הנרטיב.

אז כן, עולם העסקים כמו שהוא משתקף ב"עולם אחר" הוא אכן חסר רחמים, חסר אנושיות, ולאנשים שלמעלה אין מושג מה קורה בשטח למטה. אנשים הם לא סטטיסטיקות, והסרט הזה מראה את זה יפה ובסבלנות, רק חבל שיש כאן נוסחתיות קצת מאובנת שקצת פוגעת ברושם הסופי. ובכל זאת, זהו בהחלט סרט ראוי, עוד אבן חן ברזומה המשובח של ונסן לנדון ושל סטפן בריזה (וגם של סנדרין קיברלין).

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il