זה סרט שמאוד רציתי לאהוב. ממש רציתי. יש בו חומר מצוין לדרמה סוחפת ומרגשת. במידה מסוימת הוא אכן מרגש. ובאותה נשימה הוא לא באמת מספק אותי.
הסיבה, במשפט: "משפחה אמיתית" עושה עבודה מצוינת בכל הנוגע לתיאור מצב. הוא נכשל כמעט לחלוטין באספקט הנרטיבי. הסרט הזה עומד במקום כל הזמן. המקום מאוד נחמד, ובכל זאת, יש כאן סיטואציה שמתחננת ללכת קדימה, לבדוק את שלבי הסיפור הזה. ואין סיפור. יש סיטואציה. וזהו.
צריך לומר: הבמאי של הסרט הזה, אחד בשם פביאן גורז'אר, מצלם את הסרט הזה בתנועה אנרגטית ומקסימה, עם עיצוב פריים צבעוני ומתוק, ועם בימוי שחקנים יפהפה (אחת מהן, אם המשפחה, מגולמת על ידי מלאני טיירי, שחקנית אהובה ומוכרת בצרפת, וגם כאן היא מצוינת). האינטראקציה בין כל השחקנים כאן, חלק מהם ילדים חסרי ניסיון, פשוט נפלאה, בונה עולם שמאוד נעים להיות חלק ממנו. הסרט הזה לא נרתע מוויכוחים ומהצורך של הורים לשים גבולות לילדיהם (אחד הילדים בן 11, וכבר מראה סימנים ראשונים של מרד נעורים. גם זה מטופל באהבה), אבל יש כאן כל כך הרבה חום ואנושיות בין ההורים והילדים עד שקשה לא לחייך ולאהוב את המשפחה הזאת.הבעיה היא ש להמשיך לקרוא ←
הבעיה היא ש להמשיך לקרוא 
איתן 