4 ימים (כולל יום כיפור אחד) עברו מאז פרסמתי כאן את המקבץ הקודם, ועוד עשרה סרטים התווספו לרשימת אלו שרוצים אוסקר בקטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. ביחד עם שמות הסרטים אותם סקרתי במקבצים הקודמים (מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי, מקבץ רביעי, מקבץ חמישי) יש לנו כבר 60 סרטים ברשימה. אלו הם הסרטים שנוספו לרשימה בימים האחרונים (כרגיל, הלינק בשם הסרט מוביל לטריילר הרלוונטי):
צרפת: הקדירה (La Passion du Dodin Bouffant) – טראן אנג האנג
שוק! הלם!
לצרפת היה קלף מנצח ביד. סרט שדי בטוח היה מגיע לפחות למועמדות. מועמד מוביל אפילו לזכייה. אבל צרפת שולחת סרט אחר. במקום "אנטומיה של נפילה" שזכה בפרס דקל הזהב השנה בקאן (ראיתי את הסרט. הוא ארוך מדי, ולא הכל עובד בו, אבל מה שכן עובד, עובד מצוין), צרפת שולחת את "הקדירה" של טראן האן האנג.
"אושר פירושו להמשיך לערוג אל משהו שכבר יש לך. אבל, האם אי פעם היית שלי?"
המשפט היפה הזה נאמר בטריילר, ואני מניח שמייצג את הסרט הזה, שלפי כל הסימנים נראה רומנטי ומקסים, אבל גם מאוד מיינסטרימי ולא מאוד מתוחכם. בצבעים חמים, ועם שני שחקנים אהובים (בנואה מז'ימל וז'וליייט בינוש), "הקדירה" מספר על שני טבחים במאה ה-19. הוא מאוהב בה ומציע לה נישואין. האוכל שהוא מבשל אפילו טעים יותר כשהיא בסביבה. היא מעדיפה את החופש שלה על פני הנישואין. רוצה להמשיך לבשל איתו, אבל לא להתחתן. הוא, כנראה, יאלץ להסתפק בלהיות איתה מבלי להיות איתה. סרט שנדמה רומנטי ומקסים, אבל גם חסר ייחוד אמיתי.
בריטניה: אזור העניין (Zone of Interest) – ג'ונתן גלייזר
בריטניה, בניגוד לצרפת, שולחת לאוסקר את אחד הסרטים הכי מדוברים השנה, ויש לה ביד מועמד מוביל לזכייה באוסקר השנה. דרמת שואה של ג'ונתן גלייזר ("מתחת לעור", "לידה"). תיאור שגרת חייהם של גבר, אישה, וילדים. הכל מאוד אידילי, אוהב, ונעים. מדי פעם הם שומעים הדים ממה שמתרחש אצל השכנים. לא משהו מיוחד. רק מקלחות גז שעושות את עבודת ההשמדה היעילה. שמו של הגבר, אגב, הוא רודולף הס. הוא מפקד המחנה השכן. להבנתי, לא רואים בסרט בכלל מה קורה במחנה. הכל רק עדות שמיעה, אל מול האידיליה הנאצית.
סרט כל כך מסקרן עד שאין לו עדיין טריילר. אבל כן יש לו ביקורות מעולות, וסיכוי רציני לזכות באוסקר.
ספרד: קבוצת השלג (La Sociedad de la Nieve) – חואן אנטוניו באיונה
איתן 