פסטיבל חיפה 2023: החייל הנעלם

אני מנסה לחשוב על הבחור השוויצרי שיראה את הסרט הזה. אחד שמעולם לא היה בישראל, ורק שמע על המדינה הזאת בחדשות.  מה הוא יחשוב? איזו מדינה מוזרה זאת ישראל. טילים עפים בשמיים, ואנשים שותים ומבלים. יש אזעקה, יש כיפת ברזל, יש חדר מוגן, ופוף, עברה דקה, ויאללה אחי, תמזוג לי עוד שוט.

איזו מדינה לא נורמלית זאת ישראל. חייל בסוג של הלם קרב פשוט עוזב את היחידה, בורח מהקרב. לא יכול יותר להכיל את השגעון של המדינה הזאת שקוראים לה ישראל. אז מתחיל סרט מסע. חזרה לאבא, לאימא (שלא נמצאים בבית), לסבתא (היא סנילית, אבל יש לה לב זהב. תיקי דיין בעוד הוכחה שאין תפקידים קטנים), ולחברה, האהובה.

היא, החברה, רוצה לעזוב לקנדה. ללמוד. להתפתח. במקום שהוא לא ישראל. הוא רוצה אותה. כאן. הוא מתכנן תכניות גדולות. בישראל. בכל זאת ולמרות הכול. היא, בגופה עדיין פה. בנפשה היא כבר עזבה.

באיזשהו שלב אימא ואבא עולים אל פני השטח. זאת ישראל הישנה. שמצדיעה לצה"ל. ישראל הפרקטית. תקבל את הדין, ותחיה בישראל, עם כל השיגעון שבדבר. אין מה לעשות. ככה זה.

ויש גם תיירים, או אולי עולים חדשים מצרפת. הם אוהבים את ישראל ללא תנאי, אבל הם נפגשים בישראל הלא כול כך יפה.

אבל גיבור הסרט לא יכול יותר. לא יכול עם הדיסוננס הכול כך קיצוני הזה בין מלחמה ושלום. בין טירוף מערכות לבין חלומות על בית ועסק קטן ומשפחה אוהבת.

איזה תסריט נהדר יש לסרט הזה. בהתחלה אני לא ממש יודע איפה אני. חיילים ב להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2023: ספר הפתרונות

(שם הסרט במקור: Le Livre de Solutions)

מישל גונדרי חוזר! אחרי שהוא פרץ בסוף שנות ה-90, ואז עשה את אחד הסרטים הכי אהובים עלי בהיסטוריה של הקולנוע ("שמש נצחית בראש צלול"), ואחרי שנפרדו דרכיו מאלו של צ'רלי קאופמן הוא עשה כמה סרטים אישיים וקצת ילדותיים שהיו חסרים את האיזון של קאופמן, ואחרי שהוא עשה את "צל הימים" שאכזב אותי, ואחרי שהוא עשה עוד כמה דברים שלא הגיעו לכאן בכלל, ואחרי שהוא נעלם לגמרי מהמפה, הנה הוא חוזר. קאמבק. והסרט החדש של מישל גונדרי הוא…ככה ככה.

אני לא קראתי שום חומר רקע על הסרט. מה שאני כותב הוא הרגשה אינסטינקטיבית שלי. אני מניח שמדובר בסרט מאוד אישי של גונדרי. אני מניח שהסצנה הראשונה של הסרט היא שחזור של משהו שבאמת קרה לגונדרי. הייחוד שלו כבמאי הוא, הרי, הראש המקורי שלו. היכולת שלו ליצור סצנות עם הרבה דמיון יצירתי. אני מניח שמפיקים ואנשים אחרים ששמים כסף על סרט קולנוע רוצים משהו פשוט, בלי הרבה חידושים. ואני מניח שהבמאי שבמרכז הסרט הוא סוג של גרסה של גונדרי עצמו.אבל אז הסרט הזה פורש אל מקום מרוחק ב להמשיך לקרוא