בשבועות האחרונים התקיים בסינמטקים בישראל פסטיבל קטן של סרטים יפנים מהשנה האחרונה. מבין המבחר שהוצג לקהל הישראלי, ראיתי שישה סרטים, וכתבתי עליהם כאן באתר. שלשום התפרסמה ביפן רשימת המועמדויות לפרסי האקדמיה היפנית לקולנוע, וחלק מהסרטים שראיתי מובילים את רשימת המועמדים, כך שאני והקהל שבא לראות קולנוע יפני בסינמטקים יכולים להרגיש מעודכנים למדי במה שקורה בשטח הקולנוע בארץ השמש העולם. אז הנה סקירה יותר מדויקת לגבי הסרטים היפנים היציגים של השנה שעברה:
ראשית, כדאי לציין שהבמאי היפני המוביל של העשור האחרון, הירוקאזו קורה אדה, נסע בשנה שעברה לדרום קוריאה, ועשה סרט שנקרא "ברוקר" (לא אהבתי. אמור לעלות מתישהו להקרנות מסחריות בישראל). אולי בגלל שזאת הפקה דרום קוריאנית בעיקרה, "ברוקר" נעדר לחלוטין מרשימת המועמדויות של האקדמיה היפנית. גם "חיי אהבה" של קוג'י פוקאדה, הסרט שהכי ריגש אותי מבין כל הסרטים שהוקרנו בסינמטקים בשבועות האחרונים, גם הסרט הזה לא נמצא ברשימת המועמדויות. וכדאי גם לציין ש"תוכנית 75" (Plan 75), הנציג היפני השנה לאוסקר, סרט עם הנחת יסוד מסקרנת שהפכה לסרט מאכזב, הסרט הזה קיבל מהאקדמיה היפנית רק שתי מועמדויות לפרסים: לפרס השחקנית, ולתסריט.
"גבר" (ある男) של קיי אישיקאוואה, סרט שמצאתי מעניין אך לא מגובש דיו, הוא המוביל את רשימת המועמדויות השנה לפרס האקדמיה לקולנוע ביפן. סיפור על אישה שמחפשת את זהותו האמיתית של בן זוגה המנוח, ועל בלש שהיא שוכרת כדי לגלות את האמת.
"גבר" מועמד ל-13 פרסי אקדמיה ביפן: לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, שחקן משנה, 2 שחקניות משנה, תסריט, מוסיקה, צילום, תאורה, סאונד, עיצוב אמנותי, ועריכה.
עוד סרט שהוקרן בפסטיבל היפני בסינמטקים וזכה להכרה מהאקדמיה היפנית הוא "ירח משוטט" (流浪の月) של סאנג-איל לי. סרט מרגש ומרתק, אבל לא בלי חסרונות – סיפורה של אישה הנמצאת במערכת יחסים מתעללת המוצאת מפלט אצל גבר שכבר נתן לה מחסה בעבר ברגע קריטי בחייה כנערה. הסיפור של האישה כמו גם הסבלנות בבימוי והמשחק המרגש של סוזו הירוסה בתפקיד הראשי הופכים את חווית הצפייה בסרט הזה למרתקת, אבל סיפורו של הגבר המשונה הזו לא תפור טוב אל תוך התסריט, וקצת מקלקל את החוויה.
"ירח משוטט" מועמד ל-6 פרסי אקדמיה ביפן: פרס הסרט הטוב ביותר, שחקן, שחקנית (הירוסה), שחקן משנה, צילום, ותאורה.
סרטים בולטים נוספים ברשימת המועמדויות:
אנימה שולטת ! (ハケンアニメ) – קוהי יושינו
אחרי שבשנה שעברה רימייק צרפתי של סרט זומבים יפני פתח את פסטיבל קאן, נדמה לי שדווקא "אנימה שולטת!" הוא הבא בתור להפוך לרימייק מערבי. לכאורה הסרט הזה עוסק בז'אנר מאוד מובחן המשויך אקסלוסיבית ליפנים, אבל בעצם, עם התאמות קלות, ניתן לספר את הסיפור הזה בכל תעשיית קולנוע וטלוויזיה מערבית.
במרכז "אנימה שולטת!" עומדת אישה צעירה, יוצרת אנימה מוכשרת, המקבלת, לראשונה בחייה, הזדמנות לביים סדרת אנימה לפריים טיים בטלוויזיה. הביזנס קשוח, ובעוד היא עדיין אידאליסטית המבקשת לספר סיפור בז'אנר אהוב ומאוד מובחן, הממונים עליה רואים מספרים של רייטינג וכסף, ומכוונים גבוה – לפרס סדרת האנימה המצליחה ביותר. על אותו סלוט של פריים טיים מתחרה בבימאית הצעירה במאי ותיק ונערץ (בעיקר על ידי אותה במאית צעירה) שעושה קאמבק אחרי 8 שנים. האם היא תתפתה לעצת מפיקיה לשנות את התסריט כדי להשיג יותר רייטינג, האם הבמאי הוותיק ידע לחמול על כבודו ולא לחשוב שהוא הכי גאון בעולם כי הוא כזה מפורסם, מי יזכה בפרס הנחשק, והאם זה באמת חשוב? האם מי שמגיע למקום השני באמת לא כזה נחשב?
הטריילר קצבי, ויש בו לא רק אנימה, אלא גם הרבה אנרגיה ונחישות, וגם, רגש. נראה כמו סרט שהייתי רוצה לראות.
בקטגורית סרט האנימציה מועמד "Suzume No Tojimari". הוא הורכז השבוע כמועמד לפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין.