בעלי ברית: הביקורת

(שם הסרט במקור: Allied)

קזבלנקה 1942. הרקע לאחד מהסרטים הרומנטיים הכי יפים בתולדות הקולנוע.

קזבלנקה 1942. המקום שבו גם סרטו החדש של רוברט זמקיס ("בחזרה לעתיד", "פורסט גאמפ") מתחיל. התחלה שהיא הצהרה ברורה על נושא הסרט. כי לרוברט זמקיס יש הרבה קולנוע בראש. והמקום שבו הוא בחר להתחיל את סיפורו, כמו גם כל בחירותיו במהלך אותו סיפור, כולן הן הערות על קולנוע, על מדורת השבט העולמית הזו שמספרת לנו סיפורים. על הרגש והציניות שבקולנוע, על האהבה שלנו לאורות המרצדים האלו, על הבריחה מהמציאות שיש בקולנוע, כמו גם הדרך שבה אותה מציאות שממנה אנחנו בורחים משתקפת על המסך, ועל הקשר ביניהם.

כי זמקיס יודע קולנוע. הוא אפילו זכה פעם באוסקר (על "פורסט גאמפ"). אבל ב"בעלי ברית" הוא בוחר להחצין את טכניקות הבימוי, את הטבע המלאכותי של עצם עשיית הסרטים, ותוך כדי כך להוכיח שהרגש איננו מת למרות שאנחנו יודעים שמדובר בשקר.

שהרי גיבור אותו "קזבלנקה" קלאסי היה