דוקאביב 2022: גבי גיפורדס לא מרימה ידיים

(שם הסרט במקור: Gabby Giffords Won't Back Down)

איזה פספוס של סרט, בחיי.

הרי נושא הסרט הופך להיות אקטואלי יותר ויותר. רק לפני כמה ימים נרצחו לא מעט ילדים באירוע ירי חסר פשר בארה"ב. זה קורה לא מעט. למישהו מסתובב הבורג בראש, והוא לוקח רובה ויוצא לירות. וכאן יש סיפור על חברת קונגרס, לא פחות. מישהי שממש נמצאה בבית המחוקקים האמריקאי. מישהו ממש התעצבן עליה, וירה עליה. ועל כל מיני אנשים בסביבתה. היו כמה שנהרגו. היא נפצעה קשה. בקושי שרדה.אז מישהו התעצבן עליה. למה? לא יודע. זה לא בסרט. אין כאן בכלל כניסה לנושא או שניים שהעסיקו את גיפורדס בשיבתה כחברת קונגרס כדי שאני לפחות אנסה להבין את השיגעון של היורה, ואת הטירוף האמריקאי שבו כל אחד שמסתובב לו בורג לוקח רובה ומרסס אנשים למוות.

הסרט הזה לא ממש מכיר לי את גיבורת הסיפור. בתחילת הסרט יש מונטאז' קצר על עלייתה של הפוליטיקאית המבריקה הזאת, ואז – ירו בה. ומהנקודה הזאת הסרט נכנס לסטגנציה של תיאור הטיפול בפגועת ראש. הרגעים (הדי ארוכים) האלו בסרט גורמים לי להתכווץ בכיסא. אני מביט באישה שאני לא ממש מכיר ברגעים לא מאוד מחמיאים למשך זמן לא קצר, ואין לי דרך להרגיש את הכאב שלה, למעט צקצוק מתבקש בלשון.

בשלב מאוד מאוחר בסרט נכנס הרזון דטר שלו, הסיבה לעשייתו – המלחמה של גיבורת הסרט למען חוקים שיגבילו נשיאת נשק. אבל אם אני לא באמת מכיר את גיבורת הסרט, אלא רק יודע פרטי מידע קטנים, אז אני לא באמת מרגיש את הכאב, הצורך הכל כך קיומי שלה, כמו של כל כך הרבה אמריקאים שהיא מייצגת ונפגעו כמוה באירועי ירי, בהעברת חקיקה מגבילה על החזקת נשק.

וגם העשייה של החלק הזה לוקה בחסר. אין ממש מעקב אחרי הצעות חוק, ודיונים לקראת הצבעות, וההחלטה של גיפורדס לעשות קמפיין מחוץ למערכת הפוליטית הלאומית, אלא ברמה המקומית יותר – כל אלו מוזכרים בסרט בראשי פרקים, אבל אין באמת התמקדות בתהליכים דרמטיים שיקרבו אותי לדמות ולמאבק שלה, שהוא המאבק של כל כך הרבה אמריקאים אחרים.

הסרט הזה מתפזר מדי (למשל: החלק של בן הזוג והמשפחה הנלווית מאוד לא מפותח. או שהיה צריך לעבות הרבה יותר את מערכת היחסים של גיפורדס עם הבנות החורגות שלה, ולפרט יותר על בן הזוג ועל דרכו שלו לקונגרס, או שהיה צריך להעיף את כל זה מהסרט), לא מספיק ממוקד בחלקים החשובים, ולרגעים לא נעים לצפייה.

היה כל כך הרבה פוטנציאל בסרט הזה. הוא מבוזבז.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s