אתמול הסתיים חודש יולי. אתמול הסתיים חודש שהיה לי מאוד עמוס. במהלך החודש האקדמיה הישראלית לקולנוע קיימה הקרנות מקדימות לפרסי אופיר עבור חבריה. אני לא חבר אקדמיה, אבל יש חברי אקדמיה שמכירים אותי, שאוהבים לקרוא את מה שאני כותב, והם מכניסים אותי להקרנות. 27 סרטים נרשמו השנה לתחרות האופיר. לפני תחילת ההקרנות רק 4 מהם הופצו לקהל הרחב. במהלך החודש יצאו לאקרנים עוד 2 סרטים מתוך רשימת המתמודדים לאופיר, ועוד 7 הוקרנו בפסטיבל ירושלים שהתקיים במקביל להקרנות האקדמיה. עוד 3 סרטים הוקרנו בפסטיבל ירושלים בשנה שעברה (שלושתם עדיין מחכים להפצה מסחרית). מה שאומר שיש עוד 11 סרטים ברשימה שלא נחשפו בשום מסגרת, אבל הם מתחרים. אז לפני שאני אעשה כמנהגי, ואפרוס כאן את רשימת הפייבוריטים שלי, אני אסקור כאן מאוד בקצרה את כל סרטי התחרות:איפה אנה פרנק – כבר עבר על המסכים בישראל. לא התלהבתי.
סנולנד – כבר עבר על המסכים בישראל. סרט בינוני לטעמי.
מתחתנת – כבר עבר על המסכים בישראל. סרט מפלסטיק ששום דבר לא עובד בו. גם הילה סעדה שמשתדלת, ודין מירושניקוב שמתגלה כלא רע בכלל, לא מצילים את הקומדיה הלא מצחיקה הזאת.
חומוס פול טריילר – עדיין על המסכים בישראל. לא אהבתי.
איך נתת לזה לקרות – תחת מגבלות התקציב המאוד ניכרות, דווקא סרט חביב, גם אם זניח.
אוהב אותך צ'ארלי – קומדיה שיצאה ממש השבוע למסכים. הייתי מוכן לקטסטרופה, כי אני לא אוהב את מה שהבמאי הזה עשה בעבר, אבל הופתעתי לטובה. ממש לא סרט השנה, ורחוק מכך, אבל יש כאן גם רגעים יפים.
הסירו דאגה מליבכם – הוקרן בפסטיבל ירושלים בשנה שעברה (ועדיין לא הופץ מסחרית). עושר מול עוני בסרט שמבכר פיוטיות על מציאות. לא מאוד התחברתי. כתבתי עליו כאן.
השחיין – הוקרן בפסטיבל ירושלים בשנה שעברה (ועדיין לא הופץ מסחרית). לא מאוד התחברתי. כתבתי עליו כאן.
סינמה סבאיא – הוקרן בפסטיבל ירושלים בשנה שעברה (ועדיין לא הופץ מסחרית). מאוד אהבתי. כתבתי עליו כאן.
אזרח מודאג – הוקרן בפסטיבל ירושלים. שמעתי לא מעט אנשים שאהבו את הסרט. אני חושב שזה סרט מאוד מעניין, אבל לא מספיק טוב. כתבתי עליו כאן.
יוני אפס – סרט מאוד מרשים ומעניין, אבל התסריט לא מספיק טוב. הוקרן בפסטיבל ירושלים. כתבתי עליו כאן.
כל מה שאני יכולה – דרמה קורקטית, לא מלהיבה, סבירה מאוד, עם שחקנים טובים, אבל בסך הכול לא משאירה הרבה רושם. הוקרן בפסטיבל ירושלים. כתבתי עליו כאן.
קריוקי – ממה שאני שומע, זה סרט שמקומו בחמישייה מובטח. אני הרבה יותר מסויג. הוקרן בפסטיבל ירושלים. כתבתי עליו כאן.
סבוי – סרט מאוד מעניין, ועם זאת, העשייה הקולנועית המקורית שלו חותרת תחתיו. הוקרן בפסטיבל ירושלים. כתבתי עליו כאן.
הדרך לאילת – כיף של סרט. הוקרן בפסטיבל ירושלים. כתבתי עליו כאן.
עקרה – להרגשתי, ההפתעה הגדולה של הקרנות האקדמיה. אולי אפילו ההפתעה הגדולה של השנה. סרט מאוד מאוד מרגש. ממה שאני שומע, הדרמה הקטנה הזאת ריגשה לא מעט חברי אקדמיה, והסרט הזה יכול ללכת דרך ארוכה מאוד. הוקרן בפסטיבל ירושלים. כתבתי עליו כאן.שער הפרחים – באב אל וורד – חיים בוזגלו חוזר. לא התגעגעתי. לטעמי סרט איום.
קבלו אותי – סרט של דוגמנים, לא של שחקנים. סרט שמדגמן רגשות, לא מרגיש אותם. יפה לעין, לא ריגש אותי בכלל.
בתולים – סרט שבילה כמה שנים בחדר עריכה. וזה ניכר. מאור זגורי התברבר מאוד עם הפרויקט הזה. הוא לקח על עצמו משימה קשה – לעשות סרט שלם שמתרחש בתוך ראשו של הגיבור. הוא לא עמד במשימה.
הנפש הטובה – מורן רוזנבלט ואורי גוטליב טובים, אבל לא מצליחים להציל סרט שמנסה לספר על חילוניות מול דתיות, אבל לא באמת מנסה להבין את הקונפליקט.
אדמה בוערת – סרט מאוד מעניין שלא עשוי טוב טכנית. נתי רביץ מרשים מאוד.
ילדים של אף אחד – ממה שאני שמעתי מאנשים, הם התחברו לסרט הזה הרבה יותר ממני. אני מחבב את ארז תדמור, אבל לטעמי זהו סרטו החלש ביותר, אולי אי פעם.
כאילו אין מחר – ממש סבלתי בסרט הזה. מתרחש ברובו בתוך דירה (אילוצי קורונה?), מאוד חוזר על עצמו, ולטעמי מבוים לא טוב. דין מירושניקוב בתפקיד משנה טוב מאוד, אבל לא מציל את הסרט (ומורן רוזנבלט גם, אבל גם היא לא יכולה להציל).
ולריה מתחתנת – לא מאוד התחברתי לסרט הזה, שמתרחש ברובו בתוך דירה (אילוצי קורונה?), מאוד חוזר על עצמו, והרגיש לי בעיקר כדרמה קטנה שאולי תעבוד טוב יותר בטלוויזיה. הקולנוע לא עושה לה טוב.
השכן שלי אדולף – קראוד פליזר חביב. וזניח.
הבשורה על פי יהודה – הפתעה מאוד נעימה. סרט של ישראל הישנה מאוד מאוד, מנומס מאוד, ובדרכו הצנועה נוגע ללב.
השתיקה – התגובות שאני שמעתי היו מעורבות, אבל לטעמי האישי מדובר בסרט ממש ממש מצוין. שמי זרחין משתכלל, משתפר ככל שהוא מתבגר, והסרט מאוד ריגש והרשים אותי.
אז עכשיו, כשההצבעה על פרסי אופיר עומדת להתחיל, אני הולך לשחק את המשחק השנתי שלי: אם הייתי חבר אקדמיה, הייתי מצביע ל…
אני שב ומדגיש שלא מדובר כאן בתחזית של מועמדים, אלא בסקירה של אלו שהכי אהבתי והכי הרשימו אותי בין כל 27 הסרטים שראיתי.זאת החמישייה הנבחרת שלי (לטעמי האישי בלבד, כמובן) למועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר (לפי סדר הא-ב): להמשיך לקרוא ←
איפה אנה פרנק – כבר עבר על המסכים בישראל. לא התלהבתי.
שער הפרחים – באב אל וורד – חיים בוזגלו חוזר. לא התגעגעתי. לטעמי סרט איום.
זאת החמישייה הנבחרת שלי (לטעמי האישי בלבד, כמובן) למועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר (לפי סדר הא-ב): להמשיך לקרוא 
איתן 