אתמול התפרסמו המועמדויות לפרס הגופו של האקדמיה הרומנית לקולנוע לשנה זו. אני מאוד אוהב קולנוע רומני, ובכל הזדמנות שיש לי אני הולך לראות סרטים רומנים. וכך יצא לי לראות כמה וכמה סרטים רומנים בשנה שעברה, וחלק מהם תופסים את המקומות המרכזיים ביותר ברשימת המועמדויות לפרס האקדמיה ברומניה. אבל אני אתחיל מזה שלא נמצא:
אולי הבמאי הכי חשוב ברומניה המודרנית הציג בשנה שעברה סרט חדש שהוקרן גם בפסטיבל קאן, אבל כשהסרט הגיע לישראל הוא התגלה כחלש ביותר בקריירה שלו. ועם זאת, לא חשבתי ש"מבט מבפנים" (R.M.N) של כריסטיאן מונג'יו יצא בלא כלום. איכשהו נדמה לי שמונג'יו נמצא במעין מריבה מתמשכת עם ממסד הקולנוע ברומניה. הם טוענים נגדו שהוא עושה סרטים המכוונים מראש לבאי הפסטיבלים בחוץ לארץ, ולא לקהל הרומני. הוא, בתגובה, עושה דווקא. במהלך טקס פרסי הגופו לפני כמה שנים, "בגרות" שלו היה מועמד ל-9 פרסי גופו, ולא זכה אפילו באחד. יותר מכך, בטקסי פרסים נהוג להקרין קליפים קצרים מכל סרט בעת הצגת המועמדויות. כך היה גם בטקס ב-2017. רק מ"בגרות" לא הוצגו קטעים. מישהו שם בהפקה (ואולי מונג'יו עצמו) לא שלח לאקדמיה קטעים להקרנה.
"מבט מבפנים" לא הוגש לשיפוט האקדמיה הרומנית, והוא אכן לא קיבל מועמדויות. אבל לא מעט סרטים מצוינים אחרים מובילים את הרשימה, והם:
מטרונום (Metronom) – אלכסנדרו בלק
ראיתי את הסרט הזה בפסטיבל ירושלים בשנה שעברה, ומאוד אהבתי אותו. נערה מוזמנת למסיבה עם חבריה בזמן השלטון הדיקטטורי של צ'אושסקו בשנות ה-70. היא מאוהבת בנער אחר וחולמת להתקדם בסיפור הזה. ובינתיים היא וחבריה מקשיבים למוסיקה מערבית, דבר שהיה אסור ברומניה הקומוניסטית (מהסרט הזה זכורה לי בעיקר סצנת האהבה היפה לצלילי Light My Fire של "הדלתות"). ואז השלטונות מבקשים מבני הנוער דין וחשבון על פשעיהם, וחייה של הנערה נקרעים לגזרים פעמיים: פעם אחת בגלל הרדיפה הפוליטית, ופעם שנייה בגלל האהבה הנכזבת שלה. סרט מרגש שעשוי נפלא.
"מטרונום" הוא המוביל את רשימתה המועמדויות של האקדמיה הרומנית עם 11: מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, שחקנית, תסריט, צילום, עריכה, סאונד, עיצוב אמנותי, תלבושות, ואיפור ועיצוב שיער.
נס (Miracol) – בוגדן ג'ורג' אפטרי
עוד סרט מצוין שראיתי בשנה שעברה. סרט בשני חלקים: בחורה צעירה המתלמדת להיות נזירה נקלעת לצרה: היא נכנסת להריון לא רצוי וחייבת לעבור הפלה. הנזירות המבקשות לשמור על כבוד המקום שולחות אותה בדיסקרטיות אל העיר כדי לעבור את ההפלה. נהג מונית לוקח אותה למסע הארוך. בדרכה חזרה נופלת הנערה קורבן לפשע איום (השוט שמתאר את הפשע הזה, שוט שקט, ארוך, ומחריד ב-360 מעלות, הוא הרגע הכי זכור לי מהסרט המצוין הזה). החלק השני של הסרט עוקב אחרי בלש משטרה שחוקר את הפשע הזה.
"נס" מועמד ל-9 פרסי גופו: לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, שחקנית, שחקן משנה, תסריט, צילום, סאונד, ואיפור ועיצוב שיער.
ירח כחול (Crai Nou) – אלינה גריגורי
עוד סרט שראיתי, עוד בפסטיבל חיפה לפני שנה וחצי, אבל הפעם פחות אהבתי. ממה שאני זוכר, היה שם בעיקר תיאור של התכנסות משפחתית מורחבת, וניסיון לספר על רצון של אישה להשתחרר משליטה של גברים. הייתה שם במאית מוכשרת, אבל תסריט לא מספיק מפותח, ולא כל כך אהבתי את הצגות המשחק של הדמויות הראשיות.
"ירח כחול" (טריילר) מועמד ל-7 פרסי גופו: פרס לסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, איפור ועיצוב שיער, פרס סרט הביכורים, ושתי מועמדויות לפרס התקווה הצעירה.
עוד סרט רומני שראיתי ואהבתי בפסטיבל חיפה 2021 היה "מיקאדו" (במקור Marocco). אחד מאותם סרטים שמתחיל בפעולה קטנה, כמעט חסרת חשיבות, אבל הפעולה הזאת מגלגלת כדור שלג קטלני. הסרט הזה לא זכה להכרה רחבה מהאקדמיה הרומנית, שהעניקה לו רק 3 מועמדויות: לשחקן המשנה, לשחקנית המשנה, ולפרס התקווה הצעירה.
ללא רבב (Imaculat) – ג'ורג' צ'יפר, מוניקה סטאן
סרט שנראה הכי פשוט בעולם. קירות לבנים, לוקיישן אחד, וחבורה של שחקנים. אבל האימה, הו, האימה. הקירות הלבנים הם תחומי מרכז גמילה. אל בין כתליו מגיעה דריה בת ה-18, מכורה להרואין. היא תמימה ומושכת את תשומת הלב של הגברים המאושפזים גם הם לצורך גמילה. אבל אנשים מכורים לסמים יכולים להגיע למצבים קיצוניים מהר ובאופן בלתי צפוי, ונוכחותה של נערה צעירה ותמימה יכולה להיות קטליזטור לאסון. 
"ללא רבב" (טריילר) מועמד ל-10 פרסי גופו: פרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקנית, שחקן משנה, שחקנית משנה, תסריט, צילום, עיצוב אמנותי, עריכה, ופרס סרט הביכורים.
אנשי עסקים (Oameni de Treabă) – פול נגואסקו
קראתי קצת על הסרט הזה, וראיתי את הטריילר, ולא ממש הבנתי מה אני רואה. מה שכן הבנתי הוא שיש כאן סיפור על שוטר ש(כנראה)בעקבות משבר בחייו (גירושין) עובר מהעיר הגדולה למקום כפרי. אין הרבה מה לעשות שם, והבדידות אוכלת אותו מבפנים, אז הוא מתפתה להעלים עין מעברות קטנות על החוק (הברחות למינהן), אבל כשהחטאים הקטנים האלו מגלגלים כדור שלג שבסופו גופה של אדם מת חייו של השוטר ייכנסו לסחרור. האם מדובר בקומדיה? בסיפור מוסר? בסרט מתח? לא ממש הבנתי.
"אנשי עסקים" (טריילר) מועמד ל-10 פרסי גופו: לפרס הסרט הטוב ביותר, בימוי, שחקן, שחקן משנה, שחקנית משנה, תסריט, צילום, מוסיקה, עריכה, ואיפור ועיצוב שיער.
בשבילי אתה צ'אושסקו (Pentru Mine tu ești Ceaușescu) – סבסטיאן מיהאילסקו
על פניו, זה מסוג הסרטים שאני נוהג לומר עליהם: הרעיון יותר טוב מהביצוע. ואולי הרעיון עצמו הוא נחמד, אבל לא לסרט קולנוע. אולי זה היה עובד יותר טוב כפרק ב"סליחה על השאלה".
"בשבילי אתה צ'אושסקו" הוא ניסוי דוקומנטרי. במאי הסרט מזמין אליו אל האולפן כמה וכמה נערים וגברים צעירים לאודישנים לתפקיד של ניקולאי צ'אושסקו (בשנותיו הצעירות). אני מניח שהצעירים של היום לא יודעים הרבה על הרודן שמת בשנת 1989, אז הם מקבלים לידיהם מסמכים אוטנתיים של צ'אושסקו וחומר ארכיוני שיעזור להם להיכנס לתפקיד, והסרט מרכז את נקודת המבט של הנוער של היום על הדיקטטורים של פעם (כי היום הכול דבש, כידוע). 
כאמור, הרעיון נשמע לי חמוד, אבל הטריילר מעלה חשש שמהר מאוד הרעיון מאבד מחינו, והסרט הופך להיות מעין סדרה ארוכה שחוזרת על עצמה של בני נוער עוברים בסך ומנסים להיות צ'אושסקו. "בשבילי אתה צ'אושסקו" מועמד ל-5 פרסי גופו: פרס הסרט הטוב ביותר, עריכה, עיצוב אמנותי, פרס סרט הביכורים, ופרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר.
דרקון (Balaur) – אוקטב צ'לארו
מורה לענייני דת נסחפת לרומן מלא תשוקה עם אחד מתלמידיה, נער בן 16. כשהיא מבינה שעליה לעצור כדי לשמור על שלמות משפחתה, זה כבר מאוחר מדי. הנער מאוהב עד מעל לראש ולא מוכן לוותר על אהבתו. ומצד שני, מדובר במורה לדת, אז הוא הולך ומתוודה אצל הכומר, שהוא גם בעלה של המורה…
איתן 