יש משהו קצת מתסכל בצפיה בסרט הדוקומנטרי הזה. הסיפור שהסרט הזה מספר מכיל דרמה גדולה, רגשות גועשים, גם מפעם וגם מהיום, טוויסטים וגילויים מפתיעים – כל מה שדרמה טובה צריכה. וזה לא תסריט שנכתב ע"י תסריטאי בן אנוש, אלא על ידי ישות אלוהית, גורל, או איך שלא תקראו לזה – סיפור שהיה באמת. הבעיה עם הסרט הזה היא שכל עוד מספרים לנו על המתרחש או על מה שקרה בגוף שלישי, הדרמה עובדת ומרתקת. יש בסיפור הזה אפילו תובנה על תקומתו של העם היהודי אחרי האסון הגדול ביותר שניתן (או אולי לא ניתן) לדמיין. באופן פרדוקסלי, כשאנחנו צופים בדמויות עצמן מושפעות ע"י הנעשה – משהו בסרט הופך צולע ואף קצת מגוחך.
איתן 
אני הבמאי של הסרט-
הסרט ממש לא משוחזר לצורך צילום באף אחת מסצנות המפגשים… חבל שהחלטת ככה בידענות כל כך נחושה, זה פשוט לא נכון. מה שכן גם בסרטים דוקומנטרים יש במאי, ויש סיפורים שהם פשוט מדהימים וכל שנותר לנו הוא להציב מצלמות ולתעד מציאות שמתגלגלת לה- כמו בסרט הזה. מה שכן זה צולם ב-3 מצלמות לפעמים- כך שמתקבלת שפה קצת של פיקשן, שנראה too good to be true לאנשים מסויימים, אבל שום דבר לא ״בויים״ בקונטקסט של הצגה למצלמה… חבל שבזה התמקדת, זה היה הסרט מספר אחד בטבלת המבקרים בארץ כמעט חודשיים ברצף, ומקבל ציון 100 מכל המבקרים בארה״ב ראה rotten tomatoes, כך שאני מרשה לעצמי לבקר את המבקר ולדחות את הביקורת שלך.