כל האנשים שהיו איתי בהקרנה בפסטיבל, וביציאה מלמלו: "איזה סרט קשה…" – תגידו, לא למדתם כבר שסרט קוריאני זה בד"כ הרבה דם, אלימות קשה, והמצאות פסיכיות של כל מיני דרכי מיתה יצירתיות?
אז כן, יש גם מזה, ולא מעט, ב"נערת התא לשמירת חפצים". אבל, כמו בכל הסרטים הטובים, זה לא סתם. "נערת התא לשמירת חפצים" הוא דיון ארוך ומתמשך בשאלה האם יש רוך, אהבה, הבנה, בעולם הזה שאנחנו חיים בו, או שרק רוע, והאם אפשר בכלל לחיות בעולם הזה עם עדינות וחיוך, או שכדי לשרוד חייבים להיות קשוחים וחסרי רחמים?
החלק הראשון של הסרט מספר על "משפחה" של אנשים ש להמשיך לקרוא ←
טומי לי ג'ונס הוא שחקן ותיק, מוכר, ואהוב. הוא אפילו זכה באוסקר פעם (על "הנמלט"). עכשיו הוא מבקש הכרה גם כבמאי. הוא כבר ביים סרט אחד לפני כעשור. זה היה "3 הלוויות של מלכידיאס אסטראדה". כמו רוב מבקרי הקולנוע, גם אני זוכר את הסרט הזה לטובה, אבל בעיקר בגלל התסריט שלו, ופחות בגלל מלאכת הבימוי שלו. לתסריטאי של הסרט הקודם קראו גיירמו אריאגה, ובזמנו הוא היה מקושר לכל מה שאלחנדרו גונזאלס איניאריטו ביים ("אהבה נושכת", "21 גרם", "בבל"). כלומר, התסריטאי הזה כותב סרטים מסובכים בכוונה, וגם הסרט הקודם של טומי לי ג'ונס כבמאי היה לא פשוט.
אבל הנה מגיע סרטו השני של ג'ונס כבמאי. והסרט הזה להמשיך לקרוא ←