לב רחב: הביקורת

(שם הסרט במקור: Fúsi)

אני ממש רציתי לאהוב את הסרט הזה. יש בו משהו מופנם, שקט, צנוע, אוהב אדם. הוא אפילו נגע לליבי ברגעים מסוימים. ממש רציתי לאהוב אותו. אבל לא כל כך יצא.

fusiבגדול זה סיפור על גבר בגיל השני (40+), בודד, רווק, חי עם אמא עדיין, שבכל זאת מוצא את האהבה שהיתה חסרה לו כל כך כל החיים. זה בגדול. והאמת שקצב הסרט, הטון שלו, נקבע על ידי השחקן הראשי שלו, שהוא, איך לומר בעדינות, לא כל כך רזה. למעשה, הוא ממש לא רזה. וכשאדם עם חזות חיצונית כזו מתנייד במרחב, כל צעד שלו, כל תנועה שלו היא איטית, ומחייבת אותו להתנשף בכבדות. והקצב הזה גורם לי להתרכז יותר בפנימיות שלו. במופנמות שלו. בשקט שלו, שהוא גם ביישנות נוגעת ללב.
אבל במקרים מסוימים זה מוגזם. כי מסתבר ש להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת