גאליס קונקט: (סוג של) ביקורת

אי אפשר באמת לכתוב ברצינות על סרט שכזה. אז רק כמה נקודות קצרות:

           וואו, איזה רעש. אני לא מרבה להסתובב בדיסקוטקים, או בפאבים סואנים. בפעמים המעטות שכן ביקרתי בכאלו, מה שבעיקר זכור לי הוא הרגשת ההקלה עם היציאה מהמקום. המחשבה הראשונה שעוברת בראשי היא "וואו, סוף סוף שקט". זה מה שהרגשתי כשיצאתי מ"גאליס קונקט". הסרט הזה הוא, קודם כל, קקופוניה מטרידה. רעש איום ונורא של מוסיקה אלקטרונית, אפקטים קוליים (וויזואלים) מוגזמים מעבר לכל פרופורציה, וערימה של שטויות שמגדישה די מהר את הסאה.

Galis connect                אה, השטויות. קשה לחשוד בשירלי מושיוף ש להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת