אז אחרי האקדמיה המקסיקאית, אתמול התפרסמו המועמדויות לפרס האקדמיה הגרמנית, הלולה. מבט מרפרף על הרשימה מביא עימו אכזבה מסוימת, כי, על פניו, הגרמנים לא מרהיבים השנה, אבל יש שם, ברשימה, בכל זאת, כמה דברים מסקרנים.
אבל נתחיל עם מה שכבר ראיתי:
הסרט המוביל את רשימת המועמדים (בהפרש ניכר מכל סרט אחר), ולפיכך, הפייבוריט לזכיה, הוא הסרט המוחמץ שמוקרן בישראל בימים אלו, "האמת של פריץ באואר" (במקור המדינה נגד פריץ באואר, Der Staat Gegen Fritz Bauer). הסרט הזה, תאומו הלא זהה של "מבוך השקרים" מהשנה שעברה (שגם אותו לא אהבתי), מועמד ל-9 פרסי לולה: פרס הסרט, בימוי, תסריט, שחקן, שחקן משנה (רונלד זהרפלד, שגם אם לא אהבתי את הסרט, אהבתי את מה שהוא עשה כאן), עיצוב אמנותי, תלבושות, איפור, ומוסיקה.
עוד סרט שזכיתי לראות הוא "הוא חזר" (Er ist Wieder Da). קומדיה מטורפת ומאוד מצחיקה על היטלר. מה היה קורה אם הגרמנים היו מגלים, יום בהיר אחד, שהיטלר חי וקיים? סרט שמבוסס על ספר באותו שם, ושנעשה בחלקו בשיטת "בוראט", כלומר, שחקן לבוש ומאופר כמו הצורר ההוא הצטלם בשיטת חצי גרילה עם אנשים אמיתיים בברלין האמיתית, והתוצאה – מצחיקה מאוד, וגם מעוררת מחשבה (הנה מה שאני חשבתי על הסרט כשראיתי אותו בפסטיבל ברלין השנה).
"הוא חזר" מועמד ל-5 פרסי לולה: פרס הסרט, בימוי, שחקן, שחקן משנה, וסאונד.
ועכשיו, לשאר הסרטים:
"לגבי פוקושימה" (Grüße aus Fukushima) – דוריס דורי
סרטה הקודם של הבמאית הותיקה דוריס דורי היה "פריחת הדובדבן". סרט יפה בסך הכל, שהיה סוג של להמשיך לקרוא ←
סרטה הקודם של הבמאית הותיקה דוריס דורי היה "פריחת הדובדבן". סרט יפה בסך הכל, שהיה סוג של להמשיך לקרוא 
איתן 