הבחורה על הרכבת: הביקורת

(שם הסרט במקור: The Girl on the Train)

ובחלון שלי, הנוף חולף מולי, או שאני חולף מולו…("פנים ושמות", דני רובס)

רכבת. רכבת זה הדבר הזה שחולף על פני דרכים, על פני נופים, על פני אנשים, על פני החיים. אתה יושב ומסתכל על חיים של אנשים אחרים, שבעצם המבט שלך אתה הופך אותם לחיים שלך, אבל אתה חולף על פניהם, לא לוקח בהם חלק. והם, בתורם, חולפים על פניך.

גיבורת הסרט היא אשה פגועה. החיים שרטו אותה. החיים הפכו אותה לאשה עקרה, ללא ילדים, ללא אהבה (כי בעלה בגד בה, ועזב אותה, גם בעקבות העובדה שלא יכלו להביא ילדים). גיבורת הסרט מנסה בכוחותיה הדלים להתמודד עם הכאב. היא שותה. היא משתכרת. היא מנסה להקהות את הכאב, אבל זה רק מוציא אותה יותר ויותר ממעגל החיים. היא כבר לא עובדת. היא רק נוסעת ברכבת על פני החיים.

אבל הסרט הזה, כל מהלך הסרט, היא דרך אחת ארוכה שבה גיבורת הסרט, מבעד לאדי אלכוהול, בכוחותיה האחרונים, וכנגד כל העולם בעצם, בכל זאת ת