בשנים האחרונות הגיעו כמה קומדיות למסכים שהיו כל כך רעות, חסרות מוח, חסרות כשרון קולנועי מינימלי, עד שהציפיות שלי מ"הלהקה האחרונה בלבנון" היו ברצפה. חשבתי: עוד מוצר מסחרי שמסתכל מראש על התוצאות בקופה, וממש לא אכפת לו מהדבר הזה, נו, קולנוע.
טעיתי. "הלהקה האחרונה בלבנון", מהבחינה הזו, הוא הפתעה נעימה מאוד. מצחיק, באמת מצחיק (ולא בכאילו), נמנע מגסויות, קצב טוב, לב טוב, כשרון קולנועי לא קטן, ואפילו סצינה או שתיים שמתקרבות בעיניי לגאונות. אחלה סרט.
עכשיו, בואו ניקח רוורס לרגע: שלא להמשיך לקרוא 
איתן 