הסיבה העיקרית בגללה נכנסתי לראות את הסרט הזה היא ראדו ז'ודה. זה כבר הסרט השלישי שלו שאני רואה. "כולם במשפחה שלנו" המצוין זכה בפרס הגופו של האקדמיה הרומנית לסרט הטוב יותר. ו"בראבו" המרשים כבר זכה בהרבה פרסים ברחבי העולם, כולל בפסטיבל החשוב בברלין (ובפרס הגופו של האקדמיה הרומנית לסרט הטוב ביותר). אז היו לי ציפיות גבוהות מסרט חדש של הבמאי המוכשר הזה.
ואז אני מביט בסרט, ופוגש בו הרבה מאוד דברים ש להמשיך לקרוא ←
הסרט הזה אמור לנסות להסביר לי את הפסיכוזה של בחורה צעירה שנהגה ברכב ישר אל תוך אנשים שעמדו על המדרכה מתוך מטרה ברורה לפצוע ולהרוג (סיפור אמיתי שהתרחש בצ'כוסלובקיה בתחילת שנות ה-70). הסרט הזה אמור. אבל כבר מהסצינה הראשונה הבנתי שיש פה משהו לא בסדר. הבחורה מנסה להתאבד ומקיאה בשירותים. היא יוצאת מהשירותים, נכנסת לחדר השני. המצלמה נשארת בחדר הכניסה הריק. ונשארת. ונשארת. שום דבר לא קורה. שום קול אינו נשמע. חדר כניסה ריק של בית צ'כי טיפוסי בשנות ה-70 (בשחור לבן, אגב). אחרי ה ר ב ה זמן יוצא גבר מבוגר מהחדר ונכנס לחדר ממול. קאט.
אלו הן החלטות הבימוי התמוהות של הסרט הזה: הסצינות ארוכות מאוד, ארוכות מדי, עד כדי אורך ממש מביך (במיוחד סצינות הסקס. ויש לא מעט סקס ועירום כאן), אבל אז הן להמשיך לקרוא ←