מאוד כדאי לחפש את הסרט הזה. אבל כדאי גם לדעת מה בדיוק מחפשים.
כי הסרט הזה מגיע משוודיה, אבל הוא מתרחש כולו בקהיר, מצרים, ומדבר ערבית לכל אורכו. כך שהוא בעצם סרט מצרי, רק שהמצרים בחיים לא היו עושים סרט כזה.
פארס פארס ("יאללה יאללה") הוא הרוח החיה מאחורי הסרט הזה. הוא המפיק, והוא גם השחקן הראשי. והוא מרשים מאוד כשוטר מושחת שלאט לאט מתעורר להבין באיזה עולם הוא חי.
כי הנה, מתרחש רצח במלון הילטון. החשוד העיקרי הוא מישהו מקושר מאוד לשלטון. אז השוטר מרחרח טיפה, וכבר הכל מושתק. הרחרוח הקל הזה התחיל לגלגל שרשרת אירועים שתסתיים רק בהפיכה של כיכר תחריר. אבל, וזה העניין הגדול כאן, ההפיכה הזו בעצם לא שינתה שום דבר. השחיתות העמוקה ממשיכה, ואותם אנשים שלקחו שוחד ממשיכים במעשיהם, וממשיכים להחליק פשעים כאילו לא היו דברים מעולם.
"רצח במלון הילטון על הנילוס" הוא סרט של בעירה איטית. בחלקים נרחבים שלו הוא בכלל סרט אוירה.
הצילום הבוהק ועבודת הסאונד הופכים את העיר קהיר לדמות בפני עצמה בסרט הזה. עיר מתקלפת, שמנסה להתחפש לעיר פאר עם אורות נוצצים, אבל אלו לא מצליחים להסתיר את הרקבון שמגיע עד היסודות הכי חלודים של העיר. הקצב האיטי כאילו הולך כנגד הז'אנר של סרטי חקירה, אבל הוא בעצם עובד מצוין, כי כשמגיעה כבר סצינת רצח אלימה, או סצינת מרדף, יש לה אפקט מצוין וחזק מאוד. הסרט הזה הוא סרט חושב, שגם עובד מצוין דרמטית. השחיתות בכל מקום היא לא תיאמן (כולל של הגיבור הראשי), אבל המצפון שלו בכל זאת פועם, והוא (ואנחנו בקהל) לא מאמינים עד כמה עמוק זה מגיע. והסרט הזה לוקח אותנו בסבלנות שלב שלב עוד יותר למטה אל השאול המוסרי.
השליטה המוחלטת של הבמאי בקצב, ההתפתחות האיטית שחורכת לאט לאט בנשמה, והמחשבה שהנה דברים הולכים להסתדר (בחוכמה התסריט ממקם את האירועים הפיקטיביים ממש לפני מהפכת כיכר תחריר ב-2011), אבל מסתבר שהכל נשאר אותו דבר – התסריט והמסקנה שלו הולכים יד ביד עם עשייה קולנועית משובחת. הרתיעה שלי מקולנוע מצרי בד"כ היא בגלל הצנזורה הפנימית שיוצרים משיתים על עצמם, כי הם יודעים מה יעבור ומה לא יעבור את עינו הפקוחה של האח הגדול. אז היה צריך יוצר שיגיע משוודיה כדי להבין את הנפש המצרית, לבקר אותה בחריפות, ולעשות את זה בלי פחד (ועם סצינת סקס אחת, ביג נו-נו בקולנוע המצרי). טאריק סאלח קוראים לבמאי-תסריטאי של הסרט הזה, אחד שיודע לקחת דברים בסבלנות, ולהביא אותי לכמה שיאים מרשימים מאוד, ופארס פארס, שחקן שאנחנו כבר מכירים, שכאן גם מפיק – ושניהם (בליווי קאסט תומך רחב ומשובח) יוצרים כאן סרט מותח, מסקרן, וחכם. הסרט הזה כבר זכה השנה בפרס חבר השופטים בפסטיבל סאנדאנס. אל תתפלאו אם זה יהיה הסרט ששוודיה תשלח השנה לאוסקר. ותחפשו אותו. הוא שווה מאמץ.
"רצח במלון הילטון על הנילוס" הוא סרט של בעירה איטית. בחלקים נרחבים שלו הוא בכלל סרט אוירה. 
איתן 