קשה באמת להתנגד לסרט הזה. רבקהל'ה מיכאלי. היא פרפורמרית מלידה. מצלמה מול הפרצוף שלה – והיא כבר יודעת מה להגיד. איך להגיד. גם אם זה מהחיים – היא תמצא דרך להגיד את זה כך שזה יצבוט מעט בלב, וגם יעלה חיוך.
אבל הסרט הזה היה יכול להיות כל כך הרבה יותר. הוא לא. הוא נשאר ברמת ה"חביב". ואפילו זניח.
כי ההתחלה מבטיחה. רבקה מיכאלי מדברת על הפער בין ההרגשה שלה שכאן זה הבית, ובין חוסר היכולת של "כאן" להשלים עם זה שלשחקנית ולאשת התקשורת שכולם אוהבים יש דעות שלא כולם מסכימים איתן. איך היא מעזה להיות שמאלנית במקום שכזה? אז היא נוסעת לאמריקה, לפגוש את ילדיה שחיים שם.וכל הסרט הוא שם באמריקה. על מי מנוחות. מדי פעם יש להמשיך לקרוא ←
וכל הסרט הוא שם באמריקה. על מי מנוחות. מדי פעם יש להמשיך לקרוא 
איתן 