הכל עבר בשלום: הביקורת

(שם הסרט במקור: Tout s'est bien Passé)

אימא, למה את אף פעם לא משתמשת בצבעים?

גם אפור זה צבע…

כן, אני יודע, קריאה של התקציר של הסרט הזה לא מעוררת תיאבון במיוחד. האבא הזקן והחולה של שתי נשים בוגרות מבקש מהן לעזור לו לסיים את זה, כלומר, למות בכבוד באופן יזום. כלומר, סרט אפור. ועם זאת, זה סרט של פראנסואה אוזון. אחד הבמאים שאני הכי אוהב בעולם. מה שאומר שהכול בסרט יהיה מוקפד, ויזוז מהר למדי, מבלי לאבד את הרגש.וזה העניין שלי עם הסרט הזה. לכאורה, מדברים כאן על מוות כל הזמן. לכאורה, סרט כבד. אבל הסרט הזה זז כל כך מהר, קליל רגליים, ממש לא כבד, לא מתעכב בכלל על רגעים מרגשים. האב מבקש מביתו לדאוג לפרוצדורה של המוות, והסרט ממשיך הלאה. מהר. למעשה, יש בסרט הזה כמה רגעים די משעשעים, בעיקר באדיבותו של