העיר הזאת: הביקורת

איזה כיף של סרט, בחיי

צריך לומר מראש1: אני לא מכיר את העוסקים במלאכה. אני בן 50. אני מניח שחלק מהאנשים כאן מפורסמים הרבה יותר אצל הצעירים ממני (אני שמעתי רק על אחד בשם טונה. איש עם שם של דג. לא מכיר שום שיר שלו).

צריך לומר מראש2: אני בדרך כלל שונא מיוזיקלס. ז'אנר שבעיקר מתרכז בשואו, מספר סיפור רק כתירוץ שמוביל כל הזמן לשיר, והסיפור (שגם ככה לא ממש מעניין את היוצר) כל הזמן נתקע כי יש ריקודים ושירים.

צריך לומר מראש3: להבנתי הסרט הזה מתבסס על הצגה שרצה בהצלחה. לא שמעתי עליה מעולם.

צריך לומר מראש4: "העיר הזאת" הוא מעין הערה פארודית על ז'אנר סרטי הבלש האמריקאים המתקרא "פילם נואר". ראיתי כמה כאלו פעם מזמן, אבל זכרונם קצת התערפל, כך שכל הרפרנסים שיש כאן לסרטים ספציפיים התפוגגו אצלי.

ולמרות כל ה"צריך לומר מראש" האלו:

איזה כיף של סרט זה "העיר הזאת", בחיי.

אולי היה ניתן לעשות לז'אנר הזה עלייה, ולקרוא לכל הדמויות בשמות ישראלים במקום ג'ו (מצד שני, העובדה שלאחת הדמויות כאן קוראים בנט, ויש כאן שיר שלם על זה, מאוד הצחיקה אותי. כמו כן, מנשה). ואולי היה ניתן קצת להדק את העריכה של הסרט הזה, כי ברגעים מסוימים השירים כאן קצת נוזלים למקומות סוג-של-פיוטיים, והקצב קצת נעצר (בדיוק מה שאני לא אוהב במיוזקילס).אבל ברוב זמנו של הסרט הזה מדובר בתצוגת תכלית של כשרון גדול, עם הרבה להמשיך לקרוא