פסטיבל ירושלים 2023: ילד אורז

(שם הסרט במקור: Riceboy Sleeps)

לפני כמה חודשים סקרתי כאן באתר את המועמדויות לפרס האקדמיה הקנדית. אחד הסרטים הבולטים ברשימה היה "ילד אורז". לבסוף הסרט הזה זכה בפרס אחד בלבד, אבל הוא עדיין סיקרן אותי.

במסדרונות של סינמטק ירושלים היו הרבה מילים טובות על הסרט הזה. אז הלכתי.

והתאכזבתי.

כן, זה תמיד נחמד לחוות סיפורים של קהילות זרות בתוך המיין-סטרים. כאן – קהילת המהגרים הקוריאנים בקנדה. זה גם הנושא של הסרט – דע מאיפה אתה בא, ולאן אתה הולך. אז הסרט הזה דובר כמעט כולו קוריאנית. כי זאת השפה של המהגרים. בקנדה, במקום זר, חלק מהקשיים בהסתגלות הם קשיי השפה. אז כן, את זה הסרט מכסה.אבל ב להמשיך לקרוא

פסטיבל ירושלים 2023: איך לעשות סקס

(שם הסרט במקור: How to Have Sex)

זה אחד הסרטים הכי מדוברים בסצנת הפסטיבלים העולמית השנה. יש לו הייפ רציני. וזה גם סרט בריטי, לא אמריקאי, כך שניתן לצפות למשהו יותר בטעם. וזה גם סרט מהצד הנשי של העניין. כך שזה אמור לתת נקודת מבט לא רגילה על הנושא העדין הזה.

ואחרי כל זה, התאכזבתי.

בגדול, הסרט הזה כאילו רוצה להזהיר מעיסוק בסקס ללא רגש. מי שמשחקת באש, לפעמים נכווית.

אבל הסרט הזה כושל באפיון הדמויות, ולוקח הרבה יותר מדי זמן לתאר אווירה, ואז, כשקורה פתאום משהו, אני לא מאוד מעורב רגשית.

יש כאן אחוות נשים צעירות. זה עובר נהדר. השחקניות מחוברות אחת עם השנייה עם השלישית בכימיה מלהיבה למדי. הן צוחקות ונהנות ומסתלבטות ושותות ומתמסטלות צועקות ומעשנות ושותות לשוכרה ומקיאות ומעשנות ורוקדות ושותות וצוחקות וצועקות ושותות ומקיאות ו…ככה חצי סרט. לא מ להמשיך לקרוא

פסטיבל ירושלים 2023: לקראת תערוכה

(שם הסרט במקור: Showing Up)

בסוף הכול מסתדר. איכשהו. החיים מוצאים דרך. אנחנו עובדים קשה לקראת מטרה מסוימת. דואגים. חרדים. רצים ומתרוצצים. בסוף לחיים יש איזשהו כוח משלהם. בסוף, איכשהו, הכול נופל למקום שלו. אולי לא בדרך שהתכוונת, אבל מספיק טוב כדי שנאמר: הכול טוב.

קלי רייכרט. בימאית שאני משתדל לראות כל סרט שלה. היא שקטה, מאוד שקטה, מאוד צנועה ואנושית, בדרך כלל מספרת סיפורי נשים, במקומות מרוחקים שפחות נראים בדרך כלל על המסך. אהבתי את "וונדי ולוסי" שלה מלפני כ-15 שנה, ואת "מהלכי לילה", שהוקרן בפסטיבל ירושלים לפני 9 שנים (כאן כתבתי עליו).

קלי רייכרט היא הסיבה העיקרית שהלכתי לראות את הסרט הזה. הרי אני לא ממש מתעניין באמנות פלסטית, וזה הסרט הזה:  הרבה אמנות בסביבה של יוצרים. במרכז הסרט אמנית כשבוע לפני שהתערוכה שלה עולה. ובשבוע הזה כמה וכמה דברים מסתבכים בחייה. הדברים האלו הם מה שמעניין אותי.אז קודם כל אני אומר שכן, אני לא להמשיך לקרוא