פרסי אופיר 2012: טאקע מאמא

בקצרה: "טאקע מאמא" זה סרט מאוד מעניין, אבל גם מאוד פרימיטיבי.

מאוד מעניין – לא רק בגלל המבט האנתרופולוגי שבו על תרבות שנסתרת מעיניי (התרבות של החרדים). מעניין יותר בגלל שהסיפור של הסרט נראה כאילו הוא מבוסס על סיפור קצר, או על משהו ספרותי. יש בו איזושהי גדולה ופאר של רגשת גועשים ומחשבה על נשיות ועל אמהות. יש בו גם התפתחויות מפתיעות שנמצאות בד"כ ברומנים גדולים.

מאוד פרימיטיבי – בגלל שהפיתוח של הרעיון מהגרעין המאוד מרשים שלו למוצר המוגמר שנקרא סרט קולנוע הוא פיתוח מאוד לוקה בחסר. מהכתיבה העילגת דרך הצילום, המשחק, העריכה והמוסיקה, ועד לחיבור כל הנתונים יחדיו לסרט קולנוע – הכל נדמה כמו משהו ראשוני מאוד. כאילו שהבמאי הזה מביים בצבע סרט בשנת 1900. כאילו לא עברנו יותר מ-100 שנות קולנוע. התחביר הקולנועי הבסיסי של הסרט הזה הוא עתיק יומין. אני לא יכול להתייחס ברצינות למשהו שנראה כל כך לא אפוי. וחבל, כי בבסיס יש חומר מאוד מעניין.

עם כל הרצון הטוב, לא נראה לי שיש ל"טאקע מאמא" מה למכור בפרסי האופיר 2012. או בכלל.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פרסי אופיר 2012: טאקע מאמא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s