פסטיבל חיפה 2014: ניסוי

(שם הסרט במקור: Test)

באמת ניסוי הסרט הזה. ניסוי באנשים. ניסוי בצפיה קולנועית. זה לא ממש סרט. זה ניסוי.

גם אתם תרצו לצעוק אם תראו את הסרט הזה. מתוך "ניסוי".

גם אתם תרצו לצעוק אם תראו את הסרט הזה. מתוך "ניסוי".

"ניסוי" הוא סרט אילם. כלומר, סרט בלי דיאלוגים. יש מוסיקה ויש סאונד, אבל אין דיבורים. מילה אחת לא נאמרת במשך כל הסרט. להזכירכם – לא מזמן היה סרט אחד כזה. והוא היה ממש טוב. והוא אפילו זכה באוסקר. אבל "הארטיסט" היה סרט עם תסריט הגיוני, ועם דמויות מנומקות שממוקמות בקונטקסט הסטורי וסביבתי מדויק וסביר. ועם משחק מעולה, ועם הרבה שמחת חיים ואמונה במדיום הקולנועי ובקהל.

"ניסוי" הוא סרט לפרופסורים לקולנוע. רק אנשים שממש מכירים ומוקירים קולנוע יבינו את הסרט הזה. כל השאר מוזמנים לעבור הלאה. ב"ארטיסט" לא נאמרת ולו מילה אחת (כמעט). ולא הרגשתי בחסרון. "ניסוי" הוא סרט מלאכותי. שום דבר לא נראה אמין שם. כל מהלכי העלילה (אם אפשר לקרוא לסרט הזה "סרט עם עלילה") מכופפים למשמעות המטא-קולנועית שלו. השוטים (היפים, אני מודה) מוארכים יתר על המידה. לא טבעי. האנשים לא מדברים אחד עם השני. בכלל. לא טבעי. דמויות מופיעות משום מקום, וחוזרות לאותו שום מקום שממנו באו. למה? ככה. לא ממש חשוב הסיפור.

יש אבא ובת מתבגרת. יש שגרה. עברה בערך חצי שעה של סרט. האבא חובב טיסה. מה התפקיד של המטוס כאן? לא יודע. ואז מופיע מחזר. ואז הוא גם נעלם. ויש עוד בחור ש(אני צריך להבין ש)מתמודד על ליבה. אבל שום דבר הגיוני לא קורה בסרט הזה. הכל סימנים של פעולות, כמעטים של סצינות, בלי שבאמת משהו סביר יחבר אותי לדמויות, או לתקופה, או לאיזשהו דבר על כדור הארץ הזה. הדבר היחיד שחשוב הוא הרפרנסים הקולנועים. יש, למשל, סוסים בסרט. הסוסים היו בעצם ערש הקולנוע. עוד לפני האחים לומייר. אם אתם לא יודעים שהסוסים של מייברידג' התחילו את הקולנוע, אין לכם מה לעשות ב"ניסוי".

אני לא אומר שאין רגעים יפים בסרט. יש כמה. למשל, רגע חיזור שבו מקרין הבחור שקופית של הבחורה על רקע של קיר. או למשל רגע שבו חולצה שלו וחולצה שלה מתנופפות ברוח על חבל כביסה, יוצרות חיבוק של חולצות, וזה במקום סצינת סקס. רעיון יפה, פיוטי אפילו. אבל אלו רגעים. קרעי רעיונות יפים שלא מתחברים לשום דבר בעל יכולת להחזיק את העניין בסרט. הכל כל כך מלאכותי, לא אמין כאן. אין לי שום אחיזה בסרט. ובכלל, יש לסרט הזה שני סופים (לפחות). הרי הפיצוץ הזה הוא דאוס אקס מכינה. ואז, בסדר, אפוקליפסה. אבל יש גם תקווה אחרי האפוקליפסה. או שלא. התחכמות מיותרת, שרק מצטרפת לאינספור התחכמויות נוספות.

בקיצור – אם אתם מבינים קולנוע ברמה הכי פרטנית, ואתם מוכנים לניסוי, אולי יש לכם מה לעשות ב"ניסוי". כל השאר – מומלץ לוותר.

לאמיצים שביניכם, הקרנה נוספת ב-16/10. שתהיו בריאים.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s