בסופ"ש האחרון התפרסמו המועמדויות לפרסי הסוּר (Sur) של האקדמיה הארגנטינאית לקולנוע. כדרכי אני מפנה מבט לקולנוע העולמי, שבחלקו מגיע גם לישראל לפעמים. הנה, למשל, הסרט הארגנטינאי היציג של השנה הוא "אזרח מכובד" (El Ciudadao Illustre). זהו הנציג הלאומי של ארגנטינה לאוסקר האמריקאי (שזה משעשע, כי לשחקן הראשי בסרט קוראים אוסקר. מרטינז), והוא כבר הוקרן בפסטיבל חיפה השנה (דילגתי. משום מה נדמה לי שהסרט הזה קצת סנובי. אבל אולי אני טועה). הסיפור הוא על סופר זוכה פרסים שחוזר אל עיר הולדתו בתקווה לגלות שהוא נחשב לבן הנערץ על בני המקום, אבל הוא מגלה שהם דווקא כועסים עליו על כך שהשתמש בהם כהשראה לדמויות בספריו, אבל לא תיאר אותם במיטבם, לדעתם. הסרט הזה מועמד ל-9 פרסי סוּר: לפרס הסרט, בימוי, שחקן (אוסקר מרטינז), שחקנית משנה, שחקן משנה, תסריט מקורי, סאונד, תלבושות, ועיצוב אמנותי.
"הלילה הארוך של פרנסיסקו סנקטיס" (La Larga Noche de Francisco Sanctis) גם הוא הוקרן כבר בישראל, בפסטיבל ירושלים. לא ראיתי אותו, והאמת שדווקא הוא לא נשמע מסקרן, ואכן, הוא אחד מאותם מקרים משונים בטקסי אקדמיות שבהם הסרט מועמד לפרס הסרט, אבל כמעט שלא מועמד לאף פרס אחר ("הלילה הארוך וגו'" מועמד רק ל-3 פרסי סוּר: פרס הסרט, בימוי, ותסריט מעובד). הסיפור מתרחש בשנות ה-70 של המאה ה-20, ובמרכזו גבר (פרנסיסקו סנקטיס שמו, מן הסתם), שידיעה מחרידה מתגלגלת לידיו: שני אנשים פשוטים הולכים להיעצר ו"להיעלם" הלילה ע"י משטר החונטה הצבאית. במשך הלילה הארוך הוא יתלבט אם להזהיר אותם מהסכנה, או לשמור את המידע לעצמו. הטריילר נראה סביר, כזה שעושה את העבודה, אבל לא הרבה מעבר לזה.
עוד סרט שהוקרן כבר בישראל (בפסטיבל חיפה) הוא "האדם העשירי" (El Rey del Once). הפעם מדובר באכזבה. פספסתי את ההקרנה שלו בחיפה, וגם כשהייתי השנה בפסטיבל ברלין, הסרט הזה חמק לי. אבל מסתבר שדניאל בורמן, במאי סימפטי שמרבה להתעסק בחיי הקהילה היהודית בבואנוס איירס (ואחד מסרטיו אף צולם בים המלח), הפעם האקדמיה הארגנטינאית מתעלמת כמעט לחלוטין מסרטו האחרון, ומעניקה לו רק מועמדות אחת – לפרס השחקנית (חולייטה זילברברג).
יש עוד כמה סרטים מסקרנים ברשימת המועמדים, שאולי עוד יגיעו להקרנות בישראל, למשל: להמשיך לקרוא ←
איתן 