אמצע דצמבר. סיכומי השנה מתחילים. גם אצלי, עוד מעט. אבל לפני כן, כמו כל שנה, אני רוצה להפנות מבט לשנה הבאה. לסרטים הישראלים המסקרנים שנמצאים עכשיו בחדרי עריכה, מחכים לחשיפה הראשונה שלהם לקהל. ובשנת 2017 החשיפה של סרטים ישראלים לקהל הרחב תהיה מעניינת, כי פרסי אופיר שינו את התקנון שלהם, ורק סרטים שיופצו עד הקיץ יורשו להתמודד. יש הרבה סרטים ישראלים שעדיין נמצאים על המדף, מחכים לתורם להפצה מסחרית רחבה, חלקם התמודדו בתחרות האופיר האחרונה, למשל: "עניינים אישיים" הנהדר של מהא חאג', "חדרי הבית" היפה של איתן גרין, "נמל בית" הפחות יפה לטעמי של ארז תדמור, "הכל שבור ורוקד" של נוני גפן (מאוד אהבתי), "מעבר להרים ולגבעות" של ערן קולירין (ככה ככה לטעמי), "להציל את נטע" של ניר ברגמן (סרט יפה), ו"תיקון" הנפלא והמאוד מתעכב של אבישי סיוון. יש גם סרטים שהתמודדו על האופיר ב-2015 ועדיין לא הופצו (למשל: "מלחמת 90 הדקות" של אייל חלפון, ו"נדיה שם זמני" של טובה אשר. שניהם בעייתים מאוד בעיניי), מה שאומר שנכון לעכשיו, תחרות האופיר 2017 תהיה בין "החטאים" היפה שהופץ לפני שבוע וחצי לבין "לא פה ולא שם" המרשים-אך-בעייתי, שעומד להיות מופץ בהתחלת ינואר. מעניין יהיה לראות איך הסרטים היותר חדשים, אלו שמחכים לחשיפה ראשונה בפסטיבלים, או סתם מחכים לחשיפה ישירות לקהל הרחב, איך הם ישתלבו בתוך כל השפע הזה, שכבר נחשף בפסטיבלים בשנתיים האחרונות.
ויש גם סרטים שנמצאים בחדר העריכה הרבה מאוד זמן, וכתבתי עליהם בציפיה בשנים שעברו: למשל, "זוג יונים" של דובר קוסשוילי, סרט ש(מסתבר)דובר עליו לא מעט באיזושהי תכנית ריאליטי, ולכן גם באו לא מעט קוראים לבלוג שלי לחפש מידע על הסרט הזה, אבל איפה הוא בדיוק מתחבא, אין לי מושג. ויש גם את "המועדון לספרות יפה של גברת ינקלובה", עליו כתבתי בסקירה של ה"בקרובים" של 2015. במקרה פגשתי את גלעד אמיליו שנקר, הבמאי, באחת ההקרנות השנה, והוא הבטיח לי שהפרויקט הזה לא נזנח, אלא עומד לפני סיום. עוד "וגם" אחד הוא "מסע הטבעת", בבימויים של אריק לובצקי ומתי הררי, שאמור להיות קומדיה אידיוטית שכזו, מה שלא אומר שהיא לא תהיה מוצלחת ו/או מצליחה (כנראה תנוע בין "איביזה" החלש לבין "הלהקה האחרונה בלבנון" ההרבה יותר מוצלח).
ועוד סרט אחד שאני מחכה לו כבר הרבה זמן, והוא כבר נחשף בחו"ל (עם ביקורות טובות), אבל עדיין לא בארץ, הוא "נורמן" (לשעבר "אופנהיימר"), החדש של יוסף סידר, עם ריצ'ארד גיר וליאור אשכנזי בתפקידים הראשיים. אני מעריך שהסרט יוקרן בפסטיבל ברלין הקרוב בפברואר, ולאחר מכן יופץ בישראל, באיזור מרץ.
ואחרי ההקדמה הזו, הכנתי רשימה של כל מיני פרויקטים נוספים שעומדים להיחשף ב-2017. הרבה חומר ישראלי מסקרן מחכה לנו על המסכים ב-2017. הנה טעימה:
געגוע – שבי גביזון
הסרט שהכי מסקרן אותי ב-2017 (אחרי "נורמן" של סידר). פור דה רקורד: "האסונות של נינה" הוא אחד הסרטים הישראלים הכי להמשיך לקרוא ←
הסרט שהכי מסקרן אותי ב-2017 (אחרי "נורמן" של סידר). פור דה רקורד: "האסונות של נינה" הוא אחד הסרטים הישראלים הכי להמשיך לקרוא 
איתן 