עץ הזית: הביקורת

(שם הסרט במקור: El Olivo)

איך יראה העולם בעוד אלפיים שנה? – מקווה שבני האדם יעשו אותו טוב יותר

צריך לומר מראש – יש לי הרבה תלונות לסרט הזה, אבל בשורה התחתונה מדובר ביצירה יפה ורגישה. חבל רק שהיא לא יותר טובה.

איסיאר בויאן*. שחקנית ג'ינג'ית שהפכה לבמאית משובחת.

iciar bollainעם הסרטים באו הפרסים, ועם הפרסים באו עוד סרטים. "קח את עיניי", שביימה לפני קצת יותר מעשור, היה סרט שחרג ממדורי הבידור, והפך לדיון רציני בספרד על מעמד האשה, ועל האלימות שגברים מפעילים כנגד נשים כדי לשמור על ההגמוניה הגברית בחברה. ומאז בויאן מביימת סרט אחד מדי כמה שנים. בדרך כלל מנקודת מבט נשית (את רוב הדברים שעשתה לא יצא לי לראות, אבל אהבתי את מה שראיתי: את סרטה הראשון מאמצע שנות ה-90 "האם את לבד?", את "מטאהאריס" מלפני עשור בערך, וכמובן את "קח את עיניי" העוצמתי).

בן זוגה של בויאן בחיים הוא פול לאברטי, התסריטאי הקבוע של קן לואץ'. ועכשיו הוא גם התסריטאי הקבוע של בת זוגו. לואץ' עושה סרטים על עוולות חברתיות. בויאן עושה סרטים על נשים בעולם של גברים. אני לא בטוח שלאברטי יודע לכתוב נשים, כי לפי "עץ הזית" התוצאה קצת צולעת, שלא לדבר שהשילוב של סרט נשים עם סרט צדק חברתי לא עולה יפה כאן (כל קטעי ה"חברה העשירה הזו עושקת את העניים עם עץ הזית שלה" נשארים לא מפותחים ושטחיים בסרט הזה).

כי גיבורת הסרט היא להמשיך לקרוא