אז היום זה מתחיל. תחרות פרסי האופיר של האקדמיה הישראלית יוצאת היום לדרך.
ומה נשתנה השנה הזאת מכל השנים הקודמות?
הרבה נשתנה. אבל גם דבר לא השתנה.
כי מאז השנה שעברה, יו"ר האקדמיה איתן אבן פינה את מקומו ליו"ר חדש. ומוש דנון (המפיק של "עג'מי", בין היתר) עמל בצורה אינטנסיבית על שינויים רבים. חבר אקדמיה אחד אמר לי במהלך השנה שהוא עושה להם סוג של טירונות. פגישות תכופות עם דיונים רבים על שינויים בתקנון ועל עוד הרבה נושאים אחרים. ובדצמבר האחרון גם יצאה ההודעה: הסעיף בתקנון שמתיר כמעט לכל סרט להתחרות בתחרות האופיר ישונה, וכך רק סרטים שהופצו יעמדו לשיפוט האקדמיה הישראלית. עוד צוין שהסעיף יוחל רק משנת 2017, אבל כבר היתה סיבה להתרגשות.
ומאז, במשך כל החורף, הסתקרנתי לראות מי מבין היבול המאוד מעניין של הקולנוע הישראלי של השנה יחכה לשנה הבאה כדי לקבל פידבק מקהל לפני התמודדות לאופיר, ומי ילך בשיטה הישנה. וכשהגיע חודש מאי, התחלתי להציק לכמה חברי אקדמיה שאני מכיר: נו, מה קורה עם תחרות האופיר השנה? מי נרשם? כמה נרשמו? ומתי כבר יחלו ההקרנות? לאף אחד לא היו תשובות ברורות. בחודש יוני בד"כ כבר היינו באמצע המירוץ, והנה, אנחנו כבר מעבר לאמצע יוני, פסטיבל ירושלים או-טו-טו מתחיל, והנה רק היום אנחנו מתחילים.
ועכשיו כבר אפשר לגלות שכמעט כל הסרטים המסקרנים של השנה נמצאים בתחרות האופיר, אף אחד מהם לא מחכה לשנה הבאה, וכך יש לנו 27 סרטים בתחרות, מספר דומה לשנים שעברו, רובם סרטים שלא הופצו או לא נחשפו לקהל הרחב. מה שאומר גם שבשנה הבאה, אם סעיף ההפצה אכן יאכף, אנחנו נישאר עם הסרט החדש של של הבמאי של "סוף העולם שמאלה" (שעדיין לא מוכן, ולכן לא נמצא בתחרות השנה) נגד הסרט החדש של הבמאי של "גויאבות". ואם להאמין להסטוריה, ולדיווחים על כך שאבי נשר הוא סוג של פרסונה-נון-גראטה באקדמיה הישראלית, קובי מחט עוד עשוי/עלול לזכות באופיר בשנה הבאה (ולייצג את ישראל באוסקר האמריקאי. את הקלקול הזה עוד לא תיקנו), כך שיכול להיות שהסעיף שמחייב את הסרטים המתמודדים לאופיר להיות מופצים לקהל הרחב לא ייושם בשנה הבאה / יידחה בשנה/ יבוטל לגמרי.
איתן 