הסרט הזה מפחיד את המפיצים. כמעט שנה מאז זכה בפרס הראשון בפסטיבל ירושלים, ועדיין הוא לא מצא מסך מסחרי בישראל. אחרי סיבוב פסטיבלים נרחב ברחבי העולם, ואפילו הפצה בארה"ב, רק הציבור הישראלי לא יכול לראות אותו. כן, זה סרט עם סצינות בוטות. אבל זה סרט מצוין.
כי כן, גם אותי הזהירו אותי מסרט לא קל, בוטה, עם סצינות לא נעימות. ואכן, יש בסרט אפילו סצינה שבה גיבור הסרט מפשפש באיבר מינה של אשה מתה. וזה אכן בוטה ולא נוח לצפיה, אבל זו לא פרובוקציה ריקה. הסצינה הזו, והסרט הזה בכלל, הם חיפוש אחרי משמעות החיים. אחר המקור לכל היופי הזה שבעולם. אחרי הדבר הזה שמפעיל את כל מה שקורה. את ה L'origin du monde, שהוא כנראה הציור שהיווה את ההשראה לסצינה הספיציפית הזו.
לא הכל עובד בסרט הזה. היו רגעים שהרגשתי שהוא ארוך מדי, והיו רגעים מעיקים שלא כל כך הבנתי לאן האבישי סיוון הזה לוקח אותי לעזאזל. אבל בניגוד לסרט הקודם שלו, שלא כל כך אהבתי, ברוב דקותיו של "תיקון" הרגשתי חיבור לדמויות שלו, לתהייה שלהן, לתעייה שלהן במבוך החיים. ב"המשוטט" היתה לי בעיה, למשל, עם העובדה שהסצינות קצרות. חשבתי שלשוטט זו פעולה מתמשכת, והסצינות שם היו חתוכות דק מדי לטעמי. אבישי סיוון חוזר על אותו טריק כאן, אבל הפעם נדמה לי שזה מתאים לסיפור. כי החיים, מסתבר, הם אוסף של רגעים. קצרים. אוסף. של פעולות. שמתגבשות לכדי משמעות. אחת.
גיבור הסרט חווה ארוע של מוות קליני, ובדרך פלאית הוא שורד אותו, ממשיך לחיות. האירוע הזה הופך את להמשיך לקרוא ←
גיבור הסרט חווה ארוע של מוות קליני, ובדרך פלאית הוא שורד אותו, ממשיך לחיות. האירוע הזה הופך את להמשיך לקרוא 
איתן 