פסטיבל ירושלים 2022: ציפורים שיכורות

(שם הסרט במקור: Les Oiseaux Ivres)

בשם של הסרט הזה נתקלתי כשסקרתי כאן את המועמדים של המדינות השונות לאוסקר בשנה שעברה. אח"כ הוא קיבל לא מעט מועמדויות (וגם כמה פרסים) בטקס פרסי האקדמיה של קוויבק, קנדה (כתבתי על זה כאן). כתבתי גם שבמבט מרחוק זה נראה כמו אופרת סבון לא מאוד מעמיקה, אבל בגלל שהסרט קיבל הרבה הכרה, חשבתי לבדוק אותו בכל זאת.

הלוואי שזאת היתה אופרת סבון.

במקום סרט שמנסה ללחוץ על הרגש בברוטליות, זה סרט שפונה לחוש האסתטי. בכוח. בברוטליות. על חשבון סיפור, ודמויות, ועוד כל מיני דברים שכאלו, לא חשובים.

מתוך שעה ו-45 דקות של הסרט, ההתחלה מגיעה רק אחרי שעה ורבע בערך. הבת הגדולה יוצאת ל

פסטיבל ירושלים 2022: עכביש קדוש

(שם הסרט במקור: عنكبوت مقدس)

זה סרט איראני שלא ראיתם מימיכם. עירום, סקס, ואלימות קשה בשמחה ובששון.כי זה לא סרט מאירן.

לפני כמה שנים הגיע סרט משונה, מקורי, מרתק, מרגש, ומצוין משבדיה שנקרא "גבול". לבמאי קראו עלי עבאסי. אז כמובן מיד ששמעתי שסרט חדש של הבמאי הזה מגיע לפסטיבל ירושלים רצתי לראות. מה גם שהתגובות מההקרנות שלו בפסטיבל קאן היו טובות.

אז קודם כל, צריך לומר שמדובר בחיה אחרת לגמרי מאותה מעשיה משונה שהיא "גבול". שנית, עלי עבאסי אכן מאשש את מה שראינו ב"גבול" – הוא אכן במאי משובח עם חוש מצוין לדרמה. שלישית, יש כאן, להבנתי, החלטה תסריטאית אחת לא נכונה שבכל זאת מרחיקה אותי מהסרט הזה.

כי בניגוד לסיפור המיתולוגיה של "גבול", הפעם עבאסי מספר סיפור