את "אינרציה", סרט הבכורה של עידן חגואל, מאוד אהבתי. היה מדובר בסרט הזוי, שמסתובב במחוזות הדמיון המעוות, שאולי יש לו גם השפעה במציאות. אז כמובן שהסרט החדש של חגואל מעורר סקרנות. ועם זאת, מדובר בסרט שונה מאוד. וגם קצת לא.
אבל ה"קצת לא", כלומר, המקומות שבהם אסטרטגיית הבימוי של חגואל חוזרת על דברים שראיתי בסרט הקודם, הם גם המקומות שבהם הסרט הזה, החדש, נופל. כי הסרט החדש דורש סגנון אחר.
הרי הסרט הזה בעצם בא למתוח ביקורת על הבורגנות שמדגמנת חמלה כלפי החלשים, אבל זה מה שהיא בעצם עושה. מדגמנת. לא באמת מראה חמלה. כבר בדיאלוג בסצנה בתחילת הסרט אומרת אחת הדמויות שתהליך הפונדקאות נעשה בצורה הומנית. איך שהאישה יולדת לוקחים לה את הילד. הומני.כן, בוודאי שזה אירוני. סרקסטי אפילו. ואז מתרחש האירוע המחולל של הסרט, ו… להמשיך לקרוא ←
כן, בוודאי שזה אירוני. סרקסטי אפילו. ואז מתרחש האירוע המחולל של הסרט, ו… להמשיך לקרוא 
איתן 