הקרב על אמריקה: הביקורת

(שם הסרט במקור: Civil War)

מי נמצא בבניין שם?
לא יודע. מישהו שיורה עלינו
כן, אבל מי זה? משלנו? מהאויבים? מי זה?
לא יודע. הוא יורה עלי, אז אני יורה עליו. מה לא ברור?

(מתוך "הקרב על אמריקה", סרט מלחמה)

צריך לומר מראש: מדובר בסרט אמביציוזי מאוד, מבוים נהדר, עם הנחת יסוד מרתקת ולא בלתי מציאותית בכלל, ואף על פי כן, מדובר, לטעמי, בסרט מאכזב.

כי, להבנתי, מדובר במבט עצוב על שקיעת החלום האמריקאי. מבט על ההתפוררות של ארצות הברית. מבט על מות הדמוקרטיה הגדולה של העולם.  אבל זה כל מה שזה. מבט על. הרי קולנוע יכול להכניס אותי אל תוך הקרביים של דמות, להרגיש איתה את האהבה, התסכול, הכעס, הייאוש. "הקרב על אמריקה" מביט מהצד.

נקודת המוצא של הסרט לא זרה לי. הרי אם תנסו להיזכר בימים שלפני ה-7 באוקטובר, היה כאן דיבור, גם אם לא מעשי, אבל דיבור אינטנסיבי, על היפרדות. תנו להם את מדינת יהודה, ותנו לנו את מדינת ישראל. מדינת תל אביב החופשית אל מול מדינת יהודה הדתית. היו אפילו עיתונאים (אטילה שומפלבי או בן כספית) שכתבו בפירוש שיש אנשים שיושבים על מפות חלוקה. כך ש"הקרב על אמריקה" אינו סרט מופרך בעיניי. הוא יוצא מתוך נקודת מוצא שאמריקה התפרקה. שברית הארצות של ארצות הברית לא קיימת יותר, וכל ארץ-מדינה לעצמה.הבעיה היא שהסרט לא מספר את הסיפור. מי שמובילים את "הקרב על אמריקה" הם עי להמשיך לקרוא