פסטיבל קולנוע איטלקי: מימי נסיך האופל

(שם הסרט במקור: Mimì – Il Principe delle Tenebre)

האמת שזה היה צפוי. הסרט הזה הוצג בסינמטק תל אביב תחת הכותרת "סרטים לאנשים עם עצבים חזקים". ואכן, "מימי נסיך האופל" הוא סרט ערפדים. לא כל סרט ערפדים צריך להיות סרט נחות (ראו, למשל, את "הכניסו את האדם הנכון" השבדי. סרט משובח), אבל, לצערי, "מימי נסיך האופל" הוא סרט טראש מאוד לא מלהיב, ועם זאת, הוא כן מספק חוויה מעניינת.

כי הנה יש לנו סיפור אהבה בין בחור מוזר לבחורה עוד יותר מוזרה. "סיפור אהבה" הוא מונח מאוד מוגזם. אין ממש התפתחות של האהבה הזאת. היא רואה אותו ופוף, היא מאוהבת. בפגישה הראשונה שלהם היא כבר מנשקת אותו. אין התפתחות תסריטאית הגיונית של האהבה הזאת. אין בכלל פיתוח דמויות כאן. הבריון וחבריו המתעללים – הם סתם באד גייז. גם הדרך שבה התסריט מצליב את דרכיהם של מימי משם הסרט ואהובתו ואת הבריון הזה נראית מגוחכת ומאולצת (אחרי סצנת אהבה שאמורה להיות סוג של שיא דרמטי המצלמה ממשיכה לעבר תהלוכה המתגלית כהלוויה שקשורה לאותו בריון. קישור מאולץ).אולי הסצנה הכי רלוונטית לסרט הזה מתרחשת בחנות השכרת DVD (היה פעם דבר כזה) בה יש דיון על סרטי דרקולה ועל נוספרטו. על זה הסרט הזה, "מימי". לא על דמויות ועל ערפדים, אלא על המיתולוגיה של סרטי ערפדים. בגלל זה לא רק ש