בייבי דרייבר: הביקורת

(שם הסרט במקור: Baby Driver)

בחיי שכל הסרט הזה הוא שטיק אחד גדול. זה כל מה שהוא. אין ובו ולו גרם אחד יותר. סרט קונספט שאין בו דבר מלבד הקונספט עצמו. וזה לא מחזיק.

הרעיון דווקא מדליק: בואו נעשה סרט שודים שבו הכל חתוך וערוך לצליליה של מוסיקה קצבית. בוא נארגן פלייליסט מגניב, ונבחר שירים קוליים שילוו סצינות מלאות אדרנלין. אחלה רעיון. היה אפילו סרט עם רעיון דומה בתחילת שנות ה-90. סרט שאמנם נכשל אז, אבל מאז זכה למעמד של: בוא'נה, אני ממש לא מבין למה הסרט הזה נכשל. הוא דווקא סרט חמוד לאללה. לסרט קראו "הדסון הוק". ברוס וויליס ודני איילו שדדו כל מיני דברים, כשהם שרים ומתזמנים את זמן השוד לפי אורך השיר. אבל ברוס וויליס היה בחור כיפי (אז, בימים של "מת לחיות". הראשון). כיף זה בדיוק מה שחסר ב"בייבי דרייבר".

אדגר רייט, הבמאי של הסרט הזה, כל כך מסור לקונספט המוסיקלי של "בייבי דרייבר", שהוא שכח ש