פסטיבל ירושלים 2017: נפש עדינה

(שם הסרט במקור: Krotkaya)

אולי רוברט מקי צדק. Wow Them in the End. "נפש עדינה" הוא סרט של שעתיים וחצי. השעתיים הראשונות די נודניקיות, ואפילו קצת מעייפות. חצי השעה האחרונה של "נפש עדינה" היא לא מהעולם הזה. ולא משנה מה עברתי בשעתיים הראשונות, אני יוצא מהאולם די בהלם.

כי הביקורת של סרגיי לוזניצה כאן היא לא רק נגד השלטון הרוסי. זו כבר כמעט קלישאה לומר שהאנשים שיושבים בחלונות הגבוהים שם, או אלו שמקורבים אליהם, הם אנשים חסרי לב, אינטרסנטים, חסרי אמפטיה לאדם הפשוט. זה לא מה שחדש בסרט הזה. סרגיי לוזניצה מפנה הפעם את האצבע המאשימה העיקרית אל ה

פסטיבל ירושלים 2017: אדם של יושרה

(שם הסרט במקור: A Man of Integrity)

החיים קשים ואחרי זה מתים.

"אדם של יושרה", סרט מאיראן, הוא סרט מאוד מרשים. תעזבו רגע את העניין הזה של איך הוא בכלל עשה סרט כזה. סרט שמבקר את השלטון בצורה כל כך בוטה. הסרט הזה מאוד מרשים גם בלי העניין הזה. ועדיין, יצאתי קצת לא מסופק.

שני דברים עיקריים מחזיקים את הסרט הזה בחיים: העקשנות שלו, והמשחק. מוחמד רסולוף מחזיק כאן קצב