פסטיבל חיפה 2017: הפסגה

(שם הסרט במקור: La Cordillera)

פוליטיקה. עסק מלוכלך. זה ידוע. מוכר. כמעט אקסיומה. ועדיין, פה ושם, לפעמים, רק לפעמים, יש אנשים שנכנסים לעסק הזה מתוך אידאליזם. מתוך רצון כן להשפיע. לעשות טוב לאנשים. האם זה ניתן? אפשרי? האם קיימת חיה כזאת, פוליטיקה כנה שפועלת לרווחת הכלל? משרת ציבור שאכן משרת את הציבור?

הרבה מאוד שנים עושים סרטים על זה. פרנק קפרה עשה סרטים על זה, לפני כמעט שמונים שנה. במאה ה-21 יש שני קצוות, שתי וריאציות עיקריות: אחד בשם אהרון סורקין ("הבית הלבן"), שמכיר במשחק הפוליטי הסבוך, אבל מאמין שדרך כל האינטריגות והתעלולים הפוליטיים אפשר, בסופו של דבר, לעשות טוב לציבור מתוך עמדת כוח; ויש את "בית הקלפים", סדרה שרק חוזרת ואומרת את אותה נקודה שוב ושוב: ההם שם למעלה הם שיכורי כוח ומכורים לשררה ולכסף. כל מה שהם עושים, כולל מעשים אכזריים במיוחד, פשעים של ממש, ואפילו רצח, כל אלו הם על מנת לשמר את מעמדם, ממונם, כוחם. "בית הקלפים" היא הקצה הפסימי של הספקטרום.

והנה מגיע "הפסגה". סרט שמשחק על הפער שבין להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

פסטיבל חיפה 2017: בני ערובה

(שם הסרט במקור: მძევლები)

איזה בלגן הסרט הזה.

בעקרון, "בני ערובה" מתבסס על סיפור אמיתי שהתרחש ב-1983, והוא מבקש לבדוק את משמעותה של המילה "חופש".  הסצינה האחרונה היא החופש, אבל היא גם מבהירה את המחיר הכבד שצריך לשלם עליו. במהלך הסרט כולו חוזרת אינספור פעמים השאלה : מה היה חסר להם? היה להם הכל. למה הם היו צריכים לנסות ולברוח? והתשובה הברורה היא חופש. זה מה שהיה חסר להם. הסרט מספר על נסיון בריחה של חבורת צעירים מגאורגיה ב-1983, אז עדיין מאחורי מסך הברזל של ברית המועצות הסובייטית. והסרט עושה עבודה טובה מאוד בהנחת הקרקע להבנה של השגרה תחת שלטון טוטאליטרי. מוסיקה מערבית, סיגריות מרלבורו – הכל היה אסור. אז שגרת החיים היא הברחות בקנה מידה קטן. רכישת סחורות אסורות בסתר. עישון סיגריות או הקשבה לביטלס רק כשאף אחד לא רואה. יש הרבה סצינות כאלו בחלק הראשון של הסרט.

אבל יש בעיה בסיסית מאוד, אקוטית בסרט הזה: הוא מתאר נסיון בריחה של כמה צעירים. זה מה ש להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2017: אל תשכחי אותי

זה היה צריך להיות סרט שאני אוהב. היה צריך להיות. אבל משהו שם לא עובד.

כי מדובר במסע של שתי דמויות שנפגשות במקרה, ועוזרות אחת לשניה ברגע אחד קצר בחיים. אבל המסע הזה מתחיל רק אחרי כמחצית סרט. בכלל, משהו בעריכה של הסרט הזה לא ברור. יש התעכבות מתסכלת על דברים פחות חשובים, והשמטה של דברים יותר חשובים. וגם כשיש סצינות אפקטיביות, גם הן נמשכות יותר מדי זמן, פוגמות בקצב של הסרט.

הרי יש לנו עסק עם בחור צעיר. כנראה להמשיך לקרוא