פסטיבל חיפה 2017: המועדון לספרות יפה של גברת ינקלובה

דבר כזה אני עוד לא ראיתי בקולנוע הישראלי.

בהקרנה שהייתי בה, ישבו שתי שורות מעלי הצוות שאחראי ל"מי מפחד מהזאב הרע". כזכור, אני קצת מסויג מהקולנוע של האדונים קשלס את פפושדו, אבל מצאתי גם לא מעט נקודות זכות בסרט הזאב. "גברת ינקלובה" הולך לכיוון של הסרט ההוא של הפפושלסים. לכיוון של "מה זה הדבר הזה?". לכיוון של הפקה מאוד מרשימה, סרט מאוד שונה מכל מה שאתם מכירים וחושבים עליו כשעולות המילים "קולנוע ישראלי".

לפני שתחשבו שהפוסט הזה יהיה רק השתפכויות אינספור על הסרט הזה, אני אקדים ואומר שיש לי גם השגות מ"גברת ינקלובה", הערות/הארות שבעיניי רק מונעות מהסרט הזה להפוך ליצירה הבאמת כובשת שהוא היה אמור להיות, אבל נתחיל מהדברים הטובים. כי יש הרבה מהם.

כותרות הפתיחה. כבר מהשניה הראשונה של הסרט אני מבין שיש כאן משהו שונה. יער. תאורה מאיימת. מוסיקה שלוקחת אותי לעולם אחר. כי זה בדיוק העולם של הסרט הזה. אחר. סיפור אגדה שקיימת רק ב להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

פסטיבל חיפה 2017: ג'ונגל

(שם הסרט במקור: Jungle)

הסרט הזה נמשך שעתיים, אבל בשבילי הוא בעצם מתחיל רק אחרי שעה בערך.הייתי כמה פעמים בחיים שלי בחו"ל. תמיד במקום מסודר, מאורגן, עם מלון, ותחבורה, ומסעדות, ופיצה, ומקדונלדס. ציויליזציה, אתם יודעים. ולא רק זה, רק באירופה (ופעם אחת באוסטרליה. אבל בעיר הגדולה סידני). כזה אני, סנוב שכזה. לישון באוהלים על שפת הכנרת זה לא בשבילי. אז בטח לא הודו-תאילנד, או טרקים במאצ'ו-פיצ'ו. ובטח בטח לא בג'ונגל. אז כל אלו שכן עשו את המסע הזה בנויים לסרט הזה יותר ממני. ומצד שני, "ג'ונגל" עבד גם עלי, וברגעים מסוימים די בעוצמה, אם כי לוקח לו זמן להיכנס להילוך. כי אני לא מבין את הצורך הזה לאתגר את עצמך מבחינה פיסית בצורה כל כך פונדמנטלית. למה אנשים מטפסים על האוורסט, למשל. לא מצליח לתפוס את זה. אז כל החלק הראשון של הסרט, שם יוסי גינסברג וחבריו הם ילדים מגודלים מתלהבים ההולכים אחרי מדריך מלא מעצמו, גאוותן, ובאופן כללי איש לא נעים במיוחד – החלק הזה לא ממש עובד עלי. אני לא ממש מבין אותו.

אבל אז, סדרה של נסיבות קורות, ויוסי שלנו נשאר לבד. בג'ונגל. ואז מתחיל סיפור השרדות. כשאתה לבד אתה עומד בפני 2 אתגרים עיקריים: פיסי ומנטלי. והשחקן הראשי בסרט הוא דניאל רדקליף, שכבר זמן רב מחפש פרויקטים שונים שיאתגרו אותו כשחקן. הוא כנראה תמיד יזכר כהארי פוטר, אבל כבר הרבה זמן ידוע שיש ברדקליף הזה יותר מסתם ילד פלא. וכאן הוא נותן הופעה ממש הירואית. כי האתגר ה להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2017: העדות

"העדות" הוא לא סרט דל תקציב. להיפך. הוא סרט מושקע. ורואים את הכסף על המסך. סרט מרשים, "העדות". וקל מאוד להעריך אותו. יש בו גישה רצינית של במאי. קצב נכון. צילום מכובד של נופים אירופאים שפשוט בא לנשום עמוק ולהיאנח. טיפול מכובד בנושא חשוב. זכר השואה. וכבר שמעתי כמה אנשים שמאוד התרשמו מכל העושר הרעיוני והקולנועי הזה. סרט מכובד. אבל בעייתי.

כי הסרט הזה מספר שני סיפורים. אחד הוא להמשיך לקרוא